ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע עט מי שנזדמן לו צואה בשעת קריאה ובו י"א סעיפים:יא

יא

יא ריח רע שאין לו עיקר^נט כגון שיצא ממנו רוח מלמטה^ס גזרו עליו חכמים משום ריח רע שיש לו עיקר^סא ואסור בדברי תורה עד שיכלה הריח ואין צריך להרחיק כלום^סב ואם יצא מחבירו מותר בדברי תורה מפני שהוא דבר שאי אפשר ליזהר ממנו שהתלמידים שבבית המדרש קצתם גורסים בלילה וקצתם ישנים^סג ומפיחים בתוך השינה לפיכך לא גזרו על של חבירו לדברי תורה ולכן אפילו אם לומד ביחיד ואפשר לו לצאת למקום אחר אינו צריך לצאת כיון שלא גזרו על זה כלל לדברי תורה אבל לקרות קריאת שמע (או להתפלל^סד) גזרו אפילו על של חבירו עד שיכלה הריח כיון שלעולם אפשר לו לילך למקום אחר לקרות או להתפלל שם^סה:

הערות

נט. גמרא ברכות שם. טור ושו"ע סעיף ט. וראה גם לקמן סי' פו. רס"י קג.
ס. רש"י שם (ד"ה שיש לו עיקר).
סא. עי' מ"א ס"ק טו. וראה מ"מ וציונים.
סב. רא"ש בתשובה כלל ד סוף סי' א. ועי' לקמן רס"י קג.
סג. עי' הל' ת"ת פ"ד הי"ב.
סד. עי' סי' צ סעיף כד.
סה. מ"א ס"ק טו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.