ב
ב צואה בגומא מניח סנדל על גבי הגומא וקורא שעל ידי כן חשובה כמכוסהג והוא שאין ריח רע מגיע אליוד כמו שיתבאר בסי' ע"טה ואין אומרים שהסנדל בטל לגבי רגלו ואינו חשוב כיסוי כמו שהרגל עצמה אינה מועלת לכסות צואה שתחתיה בגומא משום דאין זה מחניך קדוש כיון שאין הפסק כיסוי בין גוף האדם לצואה שבגומא אלא הסנדל הוא חשוב כיסוי והפסק ביניהםו.
ומכל מקום (א) בטל הוא לגבי רגלו לענין שצריך שלא יהיה נוגע בצואה שבגומאז שאם הוא נוגע בה יש להסתפקח ולומר שהרי זה כאלו נוגע ברגלו מפני שהסנדל הוא טפל ומשמש לרגלו בנגיעה זו שהרגל נוגע בצואה על ידי הסנדל שהיא מעמידה את הסנדל על הצואה וחשובה כאלו היא עצמה נוגעת בצואה.
ואף להמתירים בצואה על בשרו ומכוסה בבגדוט אין הסנדל נחשב כיסוי לצואה שעליו ואין זה מחניך קדוש וספיקא של תורה לחומראי.
אבל צואה שעל בגדיו מבפנים כיון שהוא מכוסה בבגדיו הרי זה מחניך קדושיא ואין אומרים שהבגד בטל לגבי גופו וכאלו גופו נוגע בצואה על ידי הבגד כיון שאין הבגד משמש לגוף בנגיעה זו שהבגד נוגע בצואהיב כיון שאין ריח רע מגיע אליו מותר לקרות ולהתפלל כשהוא לבוש בבגדים אלה ומכל מקום מדת חסידות להחליפם בשעת התפלה כמו שיתבאר בסימן (צ"א) [צ"חיג]:
הערות
- ג. רבא שם. טור ושו"ע סעיף ב.
- ד. תלמידי רבינו יונה שם ד"ה צואה. שו"ע שם.
- ה. סעיף ב וסעיף ו.
- ו. רא"ש פ"ג דברכות סי' נא.
- ז. מ"א ס"ק ו. עי' בקונטרס אחרון.
- ח. מר בריה דרבינא שם.
- ט. לקמן ס"ד.
- י. רא"ש שם.
- יא. לכל הדיעות דלקמן ס"ד. רא"ה ושיטה להר"א אלשבילי ברכות כה, א. מ"א שם.
- יב. ראה חקרי הלכות ח"ו ל, ב.
- יג. סעיף ד. ועי' לקמן סי' צא סעיף ו,
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.