ט

ט היתה ערוה כנגדו והחזיר פניו ממנהנז עם כל גופונח עד שנעשית לו מן הצד אע"פ שעומד בסמוך לה מן הצד תוך ד' אמותנט מותר לקרות אצלה ואף על פי שנאמר והיה מחניך קדוש ולא יראה בך וגו' ומחנהו של אדם הוא ד' אמות מכל צד כמ"ש בסי' ע"טס מכל מקום כיון שאמרה תורה ולא יראה בך תלה הכתוב בראיה ולא אסר אלא ערוה הנראית ומכל מקום אם יכולה להיות נראית אלא שהוא עוצם עיניו מראות ברע או שהוא סומא או בלילה אין זה מועיל כלוםסא שהרי לא נאמרסב לא תראה אלא לא יראה כמ"ש בסימן ע"דסג ויש מתיריןסד בזה לפי שמלא יראה בך וגו' אין ללמוד אלא לערות עצמו שכשערותו מגולה אסור לקרות אפילו עצם עיניו או סומא או בלילה שנאמר ולא יראה בך וגו' אבל לא לערות חבירוסה והעיקר כסברא הראשונהסו:

הערות

  1. נז. רמב"ם הלכות ק"ש פ"ג הט"ז. שו"ע סעיף ו.
  2. נח. ט"ז ס"ק ב.
  3. נט. פרי חדש סעיף ו.
  4. ס. סעיף א.
  5. סא. ב"ח. מ"א ס"ק ט. ט"ז שם. וראה גם לעיל ס"א.
  6. סב. ראב"ד מובא ברשב"א ברכות כד, א ד"ה והא איכא עגבות.
  7. סג. סעיף ב.
  8. סד. ב"י. שו"ע שם.
  9. סה. מ"א סי' עד ס"ק חי"ת.
  10. סו. עי' שבת קנ, א ודו"ק.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.