א
עד שלא לברך כשאבריו רואים את הערוה ובו ז' סעיפים:
א כתוב בתורהא ושבת וכסית וכו' כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך וגו' והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר וגו' מכאן למדו חכמיםב שבכל מקום שה' אלהינו מתהלך עמנו דהיינו כשאנו עוסקים בקריאת שמעג ובתפלהד או בדברי תורהה צריך להיות המחנה קדוש שלא תהא צואה מגולה שםו ושלא יראה ה' בנו ערות דבר דהיינו שלא יהיה דבר ערוה כנגד פניו של אדםז הקורא או מתפלל כמלא עיניוח מפני שעיקר מחנהו של אדם הוא כנגד פניוט וצריך שיהיה מחנה זה קדוש שלא יראה בו ה' ערות דבר ואיסור זה הוא מן התורהי.
והחכמים הוסיפו שהמקומות אשר ה' שוכן בהם בקרבנו שהם ראשו ולבו של אדם הקורא או מתפלל צריך ג"כ שלא יהיו רואים את הערוה דהיינו שלא יהיה עם הערוה תחת מכסה אחד בלי הפסק וחציצה ביניהםיא (אע"פ שמן התורה אין בזה משום ולא יראה בך כו' כיון שערותו מכוסה נגד בני אדםיב) לפיכך אם היה ישן ערום ומתכסה בטליתו אע"פ שהוציא ראשו חוץ לטליתו שלא יהיה עם ערותו תחת מכסה אחד הרי זה לא יקרא עד שיחוץ בטליתו על לבו להפסיק בין לבו לערוה שלבו רואה את הערוה אסוריג והוא הדין אם לבו רואה את ערות חבירויד דהיינו שאין הפסק בין לבו לערות חבירוטו כגון ששניהם שוכבים ערומים ומתכסים בטלית אחד והם רחוקים זה מזה שאין בשרם נוגע אלא שפניהם זה כנגד זהטז:
הערות
- א. דברים כג, יד-טו.
- ב. רבא בברכות כה, ב.
- ג. ברכות כד, א. כה, א-ב.
- ד. רמב"ם הל' תפלה פ"ד ה"ח. רבינו ירוחם נתיב ג ח"ד. טור ושו"ע סי' צ סעיף כו. וראה גם לקמן סי' עה ס"א וס"ו.
- ה. מרדכי פרק ג דברכות (רמז פ) בשם רא"ם (בספר יראים סי' שצב). הרב רבינו יונה שם ד"ה אבל צלולין. וראה גם לעיל סי' עג ס"א וקו"א ס"ק א. לקמן סי' עה ס"ו. ולענין תפילין מגולים עי' לעיל סי' מג ס"ו. ולענין ספרים מגולים עי' סידור (הל' תפילין). ולענין ברכות עי' לקמן סי' צא ס"ב. סי' רו ס"ו. ובחיו"ד סי' א ס"ק נב.
- ו. ראה ברכות כה, א-ב. וכדלקמן סי' עו-פג.
- ז. שם כה, ב.
- ח. שם כו, א.
- ט. עי' ב"ח ומ"א סוף סי' עה.
- י. ט"ז בי"ד סי' ר ס"ק ג. וכ"מ בגמרא שבת קנ, א.
- יא. ברייתא ברכות כד, ב.
- יב. מדשרי תנא קמא.
- יג. ברייתא שם כיש אומרים. שו"ע סעיף א.
- יד. תוספות רבינו יהודה ברכות כד, א ד"ה היכא דאתמר. טור ורמ"א סעיף א. עי' עטרת זקנים ס"ק א.
- טו. מ"א ס"ק א.
- טז. תוספות רבינו יהודה שם. עטרת זקנים שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.