א

עג הישן עם אשתו ובניו איך יתנהג ובו ג' סעיפים:

א שנים שהם ישינים ערומים ומתכסים בטלית אחד ובשר שניהם נוגעים זה בזה לא יקרא קריאת שמע אלא אם כן היתה טלית מפסקת ביניהם^א ממתניהם ולמטה^ב מפני שנגיעת בשרם ממתניהם ולמטה מביאה אותו לידי הרהור^ג בשעת קריאתו (א) ואסור משום^ד ולא יראה בך ערות דבר^ה

ואף על פי^ו שאין הכתוב מדבר אלא בערותו ממש כשהיא מגולה ונראית כמו שיתבאר שם^ז מכל מקום מדברי סופרים

בשעה שה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך דהיינו כשעוסק בקריאת שמע או בתפלה או בתלמוד תורה כמו שיתבאר בסי' ע"ד^ח

כל דבר שמביא לידי הרהור נקרא ערוה כמו שאמרו^ט טפח באשה ערוה כמו שיתבאר בסי' ע"ה^י.

ואף על פי (ב)^יא שאפילו לערוה ממש מועיל כיסוי כאן אין כיסוי מועיל כיון שמכל מקום הוא בא לידי הרהור על ידי שמרגיש נגיעת בשר חבירו בבשרו ממתנים ולמטה ומטעם זה אסרו שמיעת קול זמר אשה שהיא ערוה אף על פי שהקול אינו נראה אלא נשמע לו מביאו לידי הרהור כמו שיתבאר בסימן ע"ה^יב.

(במה דברים אמורים (ג)^יג כשקורא קריאת שמע או מתפלל או מדבר בדברי תורה בפיו אבל להרהר בדברי תורה מותר אפילו כשערותו ממש מגולה מטעם שיתבאר בסימן ע"ה^יד כ"ש ששומע קול אשה או ששוכב עם אשתו בקירוב בשר אפילו שלא בחזרת פנים אע"פ שאסור לקרות בפיו כמו שיתבאר ומטעם זה מותר להרהר בדברים שבקדושה בשעת תשמיש^טו שהרהור אינו כדיבור לענין זה אע"פ שהוא כדיבור לענין להרהר במבואות המטונפות^טז):