ב
ב אין מוציאין את המת סמוך להתחלת זמן קריאת שמעי בענין שאין שהות להוציאו ולקברו קודם שיגיע זמן קריאת שמעיא שמא יתעכבו בקבורתו עד שיעבור זמנה ואם התחילו להוציאו (אפילו לאחר שהגיע זמן קריאת שמעיב) אין מפסיקין כדי לקרות אלא אותם שאין למטה צורך בהם בלבדיג.
במה דברים אמורים בקריאת שמע של שחרית אבל סמוך לזמן קריאת שמע של ערבית מותר להוציאו אף ע"פ שאין שהות לקברו קודם זמן קריאת שמע לפי שאם לא יקברנו היום יעבור על לא תליןיד (ואף אם יוכל בלילה לקברו יעבור על מצות עשהטו כי קבור תקברנו ביום ההואטז אם לא יקברנו קודם שקיעת החמה) ומכל מקום אם הוא מפלג המנחה ולמעלה שיש אומרים שהוא זמן קריאת שמע כמו שיתבאר בסימן רל"היז טוב לחוש לדבריהם ולקרות קריאת שמע תחלה ולקברו אח"כיח (כיון שרוב העולם נוהגים כסברא זו אע"פ שהעיקר כדברי החולקים כמו שיתבאר שם):
הערות
- י. ברייתא ברכות יט, א. טור ושו"ע ס"ב.
- יא. הרב רבינו יונה שם. רא"ש שם פ"ג סי' ט. טור ושו"ע ולבוש שם.
- יב. פרי חדש סעיף ב. באר היטב ס"ק ג.
- יג. ב"י ד"ה והא דאמרינן. לבוש שם. וראה לקמן סי' תמג ס"ה.
- יד. מ"א ס"ק ב.
- טו. עבמ"ש לקמן בקו"א סי' תצה ס"ק ג. סי' תקכו ס"א. וראה לקו"ש ח"ז ע' 328. ועי' תהל"ד סק"א. חקרי הלכות ח"ו כז, א.
- טז. דברים כא, כג.
- יז. סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, ועי' מ"א סי' רלה ס"ק ב. לקמן סי' תפט סוסי"ב.
- יח. מ"א ס"ק ב. וראה גם לעיל סי' עא ס"ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.