ו

ו כהן שהיה קורא קריאת שמע וקראוהו לקרות בתורה יש אומריםנט שאינו מפסיק שלא אמרוס להקדימו אלא משום כבוד כהונתו ואם היה פנוי ומקדימין אחר לפניו נמצא מקילין לכבוד כהונתו אבל זה שאינו יכול לקרות משום קריאת שמע אין בכאן זלזול לכבוד כהונתו במה שעולה ישראל במקומו ויש אומריםסא שאפילו ישראל שקורא קריאת שמע וקראוהו לעלות לספר תורה מפסיק אפילו באמצע הפרק ק"ו מכבוד הבריות ויראתם וכן נוהגין במדינות אלוסב ואין לשנות המנהג מפני המחלוקתסג.

ומכל מקום לא יקרא עם החזן כלל ויסמוך על דברי האומריםסד שיכול לברך על שמיעה מהחזןסה כמו שיתבאר בסי' קמ"אסו ומכל שכן שלא יפסיק ויאמר להחזן שיאמר מי שבירךסז.

ואחר כך חוזר למקום שפסק בקריאת שמע ואין צריך לחזור לראש אפילו שהה כדי לגמור את כולה כיון ששהה ברצונו שזה אינו נקרא אונס כללסח ובלא אונס כלל הכל מודים כמו שנתבאר בסימן ס"הסט:

הערות

  1. נט. שו"ת רשב"א ח"א סי' קפה. הובא בב"י סי' קלה. דעה הב' בשו"ע ס"ד.
  2. ס. גטין נט, ב.
  3. סא. טור בשם ספר המנהיג. דעה הא' בשו"ע שם.
  4. סב. לבוש סעיף ד.
  5. סג. מ"א ס"ק ח.
  6. סד. זהר ח"ב רו, א.
  7. סה. לחם חמודות פ"ב דברכות סוף אות כג. הובא במ"א שם.
  8. סו. סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו וע"ש בט"ז ס"ק ג.
  9. סז. מ"א שם.
  10. סח. מ"א שם.
  11. סט. סעיף א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.