ב

ב מי שרוצה להחמיר לעמוד כשהוא יושב ולקרותה מעומד נקרא עבריין שעובר על דברי חכמיםטו ואף שהחכמים התירו גם מעומד מכל מקום כיון שלפי דבריהם אין מעלה כלל במעומד מביושבטז שזה שנאמר ובקומך אין הכתוב מדבר כלל בעמידה אלא בזמן קימהיז והוא מחמיר לעמוד הרי נראה שאינו חושש לדבריהם ולפירושם בכתוב וחייב מיתהיח ואין דומה כלל לשאר חומרות שאנו מחמירין מאיזה טעם במה שהקילו חכמים שאף חכמים היו מודים שיש מעלה בחומרא מאותו טעם אלא שלא רצו להחמיריט:

הערות

  1. טו. סדר רב עמרם גאון. טור ושו"ע סעיף ב.
  2. טז. תוספות יום טוב שבת פ"א מ"ט. מ"א ס"ק ג.
  3. יז. כדלעיל ס"א וסי' נח ס"ב.
  4. יח. משנה ברכות י, ב.
  5. יט. הרב רבינו יונה ברכות נג, ב ד"ה חד עבד. רא"ש ברכות פ"ח סי' ה. תוספות יו"ט ומ"א שם. וראה גם לעיל סי' לב ס"ח.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.