ג
ג צריך להשמיע לאזניו מה שמוציא מפיו שנאמר שמע השמע לאזניךיא ואם לא השמיע לאזניו יצאיב ובלבד שיוציא בשפתיו אבל אם קראה בלבו לא יצא שהרהור אינו כדבוריג ומכל מקום אם הוא אנוס שאינו יכול להוציא בשפתיו כגוןיד שאין המקום נקי בענין שאינו יכול להוציא בשפתיו דהיינו שאין המקום מטונף לגמרי יש לו להרהרטו ואף על פי שאינו יוצא ידי חובה אלא באמירה יש לו להרהר בלבוטז וה' יראה לבבו ויתן לו שכר המחשבה דאמרינן הכי במדרשיז אמרי האזינה ה'יח אמר דוד רבונו של עולם בשעה שאני יכול לדבר אמרי האזינה ובשעה שאיני יכול לדבר בינה הגיגי והגיגי רצה לומר המחשבה שאם היה רוצה לומר דיבור אפילו לבשר ודם אין לומר בינה בדבר ששומע אלא מתוך שאינו אלא במחשבה אמר לשון בינה וכן נראה מהפסוק שאומריט בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני דמשמע שהדיבור דבר אחד והמחשבה דבר אחר:
הערות
- יא. ברייתא טו, א. וכר' אלעזר בן עזרי'. טור ושו"ע ולבוש ס"ג. וראה גם לקמן סי' קפה ס"ג, ושם: שנאמר בה ודברת בם והרהור אינו כדיבור.
- יב. משנה שם. וגמ' שם טו, ב. טור ושו"ע שם.
- יג. רב חסדא שם כ, ב. תוס' שם ד"ה ורב חסדא בשם ר"ח. רא"ש פ"ג דברכות סי' יד. טור ושו"ע שם. ולענין ת"ת עי' לעיל סי' מז ס"ב וש"נ. ולענין הרהור בידים מטונפות עי' לעיל סי' א' מהדו"ק ס"ה ומהדו"ב ס"ו ובסידור סדר השכמת הבוקר ד"ה לפי. ולענין הרהור במקום ערוה עי' לקמן סי' עג ס"א. סי' עה ס"י. סי' פד ס"א. ולענין הרהור במקומות המטונפים עי' לקמן רס"י פג רס"י פד ורס"י פה. ולענין אם חשיב הפסק בתפלה ראה לקמן סי' סח ס"א. ולענין תפלה ראה לקמן סי' קא ס"ד. ולענין בהמ"ז ושאר ברכות ראה לקמן סי' קפה ס"ג. הל' שחיטה סי' א ס"ק מד-ה. וראה תניא פל"ז (מז, א) ורפל"ח (מט, ב).
- יד. הרב רבינו יונה ברכות טו, ב. ורמ"א סעיף ד.
- טו. ראה גם לקמן סי' קפה ס"ג. ועי' לקמן סי' עג ס"א ובסי' ע"ה ס"י ובסי' פד ס"א שבמקום ערוה אסור לדבר ד"ת ומותר להרהר.
- טז. ראה פר"ח ס"ד. אליה רבה ס"ק ב וס"ק ד. וראה גם לקמן סי' צד ס"ז, לענין תפלה. סי' קפה ס"ג, לענין בהמ"ז ושאר ברכות. ועי' תהל"ד. בדה"ש סמ"ד סק"ח. קובץ כינוס תורה יח, קד.
- יז. מדרש תהלים מזמור ה. הובא ברבינו יונה שם. ועי' לקמן סי' צד ס"ז וסי' קפה ס"ג שלמדו כן מהפסוק אמרו בלבבכם גו'.
- יח. תהלים ה, ב.
- יט. תהלים לט, ד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.