ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק אהלכות קריאת שמענח הלכות קריאת שמע וברכותיה ובו י"א סעיפים:ב

ב

ב (זמן קריאת שמע של שחרית) מן התורה^יד הוא משעלה עמוד השחר שאז מקצת בני אדם^טו רגילים לקום ממטתם ואע"פ שהם מועטים^טז הרי אמרה תורה ובקומך^יז לשון יחיד^יח לומר שהולכין אף אחר המיעוט אבל הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו מן התורה שאף שמקצת בני אדם קמים גם כן קודם עלות השחר מקרה הוא^יט ואין הולכין אחריו.

וחכמים עשו הרחקה וגדר ותקנו שלא יקרא לכתחלה עד שעה שדרכן של רוב בני אדם^כ לקום ממטתם דהיינו שיאיר היום כל כך עד שיראה את חבירו ברחוק ד' אמות ויכירנו^כא והוא שרגיל עמו קצת שאם רגיל עמו הרבה יכירנו אפילו מרחוק הרבה ואם אינו רגיל עמו כלל לא יכירנו אפילו בקרוב אלא כמו אכסניא שרגיל לבא לקץ עתים^כב:

הערות

יד. רשב"א ברכות בדף ט ד"ה הכי גרסינן לעולם ליליא הוא. וראה גם לקמן ס"ו.
טו. ברכות ח, ב.
טז. רמב"ן במלחמות ריש פרק קמא דברכות.
יז. דברים ו, ז. ברכות י, ב. וראה גם לקמן רס"י סג.
יח. רמב"ן שם. מ"א ס"ק ו.
יט. רשב"א שם.
כ. רמב"ן במלחמות שם. רשב"א שם. וראה גם לקמן ס"ד. וראה העו"ב (ירות"ו) ח, כ.
כא. אביי כאחרים ברכות ט, ב לפי' הרב רבינו יונה בברכות שם ד"ה תניא. טור ושו"ע סעיף א. וראה גם לעיל סי' ל ס"א. ועי' חי' צמח צדק ג, א שלפי דעת הרשב"א דלאו שיעור א' הוא עם משיכיר בין תכלת ללבן כו' דלעיל סי' יח ס"ו, זמן זה הוא לפני משיכיר בין תכלת כו'. ועי' לקמן ס"ו. ובסדור סוף הל' ציצית הביא י"א שהם זמן אחד וש"נ. ועי' העו"ב (ירות"ו) ח, כא.
כב. ירושלמי פ"א דברכות הלכה ב (הובא בתוס' ברכות ט, ב ד"ה אחרים. רא"ש פ"ק דברכות סי' י). טור ושו"ע שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.