ד

ד ולא שהתחיל הקדושה עצמה אלא אפילו התחיל ברכות אבות בקול רם ויצאו מקצתן גומר^ל אפילו קדושה^לא וכל תפלת י"ח^לב וסדר קדושת ובא לציון וקדיש שלאחריה שלא בעשרה שכל זה מגמר תפלת י"ח הוא ולכך אין ש"ץ אומר קדיש שלם עד אחר סדר קדושה זו ואותו קדיש שלם חוזר על תפלת י"ח שהרי אומר תתקבל צלותהון וכו'^לג.

ומכל מקום אם הוא יום הכניסה אין קורין בתורה אם הלכו מקצתן קודם שהתחילו לקרות שהקריאה אינה מגמר התפלה שהרי במנחה קורין קודם התפלה^לד.

וכן אם יצאו מקצתן לאחר שהתחילו יוצר לא יתחיל הש"ץ להתפלל התפלה בקול רם שתפלת י"ח וקדושה אין להם ענין עם קדיש וברכו^לה וכן כיוצא בזה בערבית לא יאמר הקדיש שלאחר תפלת י"ח אלא א"כ היו עשרה בתחלת תפלת י"ח ולא די במה שהיו עשרה בשעת קריאת שמע וברכותיה^לו אבל קדיש שלפני תפלת י"ח יאמר כשהיו עשרה בתחלת ערבית אע"פ שיצאו מקצתן אח"כ^לז.

וקדיש שלאחר עלינו בין בשחרית בין בערבית^לח לא יאמר אלא א"כ יש עשרה בשעת אמירת הקדיש ואפילו היו עשרה בשעת אמירת עלינו אין זה מועיל לקדיש שלאחריו הואיל ואינו אלא מנהג לומר קדיש אחר עלינו ולא מתקנת חכמים הוא^לט וה"ה בקדיש שאומרים אחר הלימוד^מ צריך שיהיו עשרה בשעת אמירת הקדיש^מא.

וה"ה אם היו עשרה באמירת פסוקי דזמרה או באמירת אשרי שלפני תפלת המנחה ואח"כ יצאו מקצתן קודם שהתחיל הקדיש לא יתחילנו בפחות מעשרה^מב שאף שקדיש זה הוא מתקנת חכמים שסדרו התפלה מכל מקום כיון שלא יוכל לומר ברכו או תפלת י"ח אחר קדיש זה כמו שסדרו חכמים אין קדיש זה חובה כלל שתקנת חכמים היתה לומר קדיש וברכו סמוכים זה לזה ומטעם זה אסור להפסיק ביניהם בשום ענין כמו שנתבאר בסימן נ"ד^מג וכן במנחה תקנתם היתה לומר קדיש לפני תפלת י"ח שלעולם אין מתחילין תפלת י"ח כך בלא קדיש לפניה כמו שיתבאר בסי' רצ"ב^מד: