ד
ד ומזה שמפסיקין בין ישתבח ליוצר לצורך מצוה נתפשט המנהג מקדם בהרבה מקומות לברך חולה או לקבול בבית הכנסת שיעשו לו דיןכח בין ישתבח ליוצרכט שכל זה נקרא צורך מצוה.
ולאחר כן כשחוזרין ומתפללין יאמר הש"ץ מקצת פסוקי דזמרה ויאמר קדיש עליהםל כי לעולם אין אומרים קדיש בלא תהלה לפניו ואם לא אמר פסוקים לא יאמר קדיש אלא יאמר ברכו בלא קדיש כמו שבערבית נוהגין לומר ברכו בלא קדיש הואיל ואין אומרים פסוקים לפניולא.
והפורס על שמעלב לא יאמר קדיש אם לא שאמר פסוקים שלעולם לא תמצא קדיש בלא פסוקים שלפניו אם לא אחר גמר התפלה ולכן נהגו לומר פריסת שמע אחר גמר תפלת י"ח בלחש כדי שיאמר הקדיש על תפלת י"ח אבל אח"כ לא שייך לומר קדישלג.
ועתה חדשים מקרוב באו שפורסין על שמע אחר קדיש האחרון מיד ואינו נכון דמה ענין לומר ב' קדישין סמוכין זה לזהלד ויש ללמדם שיאמרו מקצת פסוקים בין ב' הקדישיםלה.
ומנהג כל ישראללו שאין מקדישין בקדיש לעולם אלא בסיום הפסוק או אגדה שהיא דרשת הפסוקלז אבל לא בסיום התורה שבעל פה שאינה דרשת הפסוק ולכן נוהגין לומר אחר פרקי אבות אגדת רבי חנניא בן עקשיא אומר כו'לח ואחר פיטום הקטורתלט ובמה מדליקיןמ אגדת אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים וכו' וא"כ גם כשלומדין משניות יש לומר איזה אגדה בסיומן כדי לומר קדיש לאחריה (אבל אחר איזהומא די בסיום תפלת יהי רצוןמב):
הערות
- כח. רמ"א שם.
- כט. אבל לא בין קדיש וברכו ליוצר כדלקמן סי' נז ס"ה.
- ל. ספר המחכים לר' נתן בר' יהודה. ארחות חיים דין קדיש ופירושו. כל בו סי' ו. רמ"א שם ומ"א ס"ק ג.
- לא. דרכי משה. לבוש ס"ג. ובסידור הנוסח: והוא רחום, שיר המעלות, ח"ק וברכו, ובשבת כגוונא ח"ק וברכו. וראה שעה"כ פי"ז סי"ב. פסקי הסידור סס"ה.
- לב. שיתבארו דיניו לקמן סי' סט.
- לג. מ"א שם. וראה גם לקמן סי' סט ס"ד.
- לד. ראה גם לקמן סי' רצב ס"ד.
- לה. וראה לקמן שם שיש מקומות נוהגים שהש"ץ אומר ברכו אחר קדיש האחרון.
- לו. מ"א שם.
- לז. לקוטי פרדס . פרדס (בפירוש תפילות). וראה הל' ת"ת פ"א ה"ד.
- לח. וכ"ה בסידור.
- לט. ראה טור סי' קלג. רמ"א סי' קלב ס"ב. וכ"ה בסידור.
- מ. עי' לקמן רס"י ער. אבל לא הובא בסידור.
- מא. דלעיל סי' נ.
- מב. סדר היום (סדר עבודה בסופו). וראה פסקי הסידור. שעה"כ פ"ג סכ"ז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.