יט
יט וכמה הוא שיעור הכשר אורך האותיות שנפסקו בנקב אם נפסקה רגל הימנית של ה"אקסו וכיוצא בהקסז כגון הרי"ש או הדלי"ת ונשתייר ממנה למעלה מהנקבקסח כמלא אות קטנה שהיא יו"דקסט כשירה אבל אם נפסק הרגל השמאלית של ה"א יש אומריםקע שאפילו לא נשתייר ממנה אלא כל שהוא בין למעלה מהנקב בין למטה מהנקב כשירה ויש אומריםקעא שגם רגל השמאלית צריך להיות כמלא יו"ד ואם לאו פסולה וכן הלכהקעב.
אבל אם ניקב תוכהקעג של ה"א או של מ"ם וכיוצא בהןקעד אפילו הנקב ממלא כל החללקעה ולא נשאר שם היקף גויל כשירה (ג) וכן אם אין היקף גויל כלל לאיזו אות מבחוץקעו שניקב שם נקב ארוך המגיע עד סוף הקלף כשירה כיון שהיתה מוקפת קלף מתחלתה בשעת הכתיבה אבל אם לא היתה מוקפת קלף מתחלתה אע"פ שהיא ארוכה כראויקעז ולא נפסקה כלל בנקב כגון רגל כ"ףקעח או נו"ןקעט הפשוטות וכיוצא בהן שבשיטה האחרונה שהן ארוכות ומגיעות עד סוף הקלף מתחילתןקפ פסולות [ו]מכל מקום אם יכול לגרור מהן מעט בסוף הקלףקפא וישתייר בהן כשיעור הרי גרירה זו מועלת אפילו אחר כתיבת כל הפרשה ואין בזה משום שלא כסדרןקפב כיון שלא היו פסולות תחילה רק משום חסרון היקף גויל בלבד כמו שיתבארקפג.
וי"אקפד שאם הנקב ממלא כל חלל הה"א או המ"ם וכיוצא בהן פסולות כיון שאינן מוקפות גויל בתוכן ואע"פ שהיו מוקפות מתחילתן אבל אם אין הנקב ממלא כל החללקפה אע"פ שהנקב הוא סמוך לאות ממש שלא נשאר קלף חלק אפילו משהו בין האות להנקב שבתוכה והאות צריכה להיות כולה מוקפת גויל מכל רוחותיה מכל מקום היא חשובה מוקפת גויל גם במקום הנקב ע"י קלף החלק שבתוכה מצד הב' של הנקב וכן אם הנקב הוא במקצת עובי האות שכלפי חוץקפו ומקצת עוביה שכלפי תוכה נשאר קיים הרי היא כשירה ע"י מקצת עובי זה שכלפי תוכה שהוא חשוב מוקף גויל ע"י קלף החלק שמצד הב' של הנקב (וכן אם הנקב הוא מפסיק כל עוביה אלא שנשאר בארכה שעד הנקב כשיעור הכשירו הרי היא מתכשרת ע"י שיעור זה שהוא חשוב מוקף גויל גם בתחתיותו ע"י הקלף החלק שלמטה מהנקב (ואם נשתייר מאורך [אות] זה גם למטה מהנקב אינה נפסלת בכך ומתכשרת היא ע"י קלף החלק שבתחתיותו שכיון שמה שמן הנקב עד קלף החלק אינו אות אחרת אינו חשוב הפסק בין האות לגויל המקיפה כמו שהנקב אינו חשוב הפסקקפז) אבל אם לא נשתייר קלף חלק כלל למטה מהנקב פסולה) ולפי סברא זו אין (ד) חילוק בין נקב שלפני הכתיבה בין נקב שלאחר הכתיבהקפח שכיון שקלף החלק שמצד הב' של הנקב מצטרף לאות להיותה נחשבת מוקפת גויל גם במקום הנקב א"כ אף אם (ה) היה הנקב קודם הכתיבה אינו פוסל יותר מלאחר כתיבהקפט (כיון שנשתייר שיעור הכשר אות שלם לגמרי בלי שום נקב).
והעיקר כסברא הראשונהקצ ואעפ"כ יש לחוש לסברא האחרונה להחמירקצא כשלא נשתייר קלף חלק כלל מצד הב' של הנקב בין שהנקב הוא חוץ לאות סמוך לה ממש בין שהוא בתוכה וממלא כל חללה וי"אקצב (ו) שאף לפי סברא האחרונה אין האות צריך להיות מוקף גויל גם אחר הכתיבה אלא מבחוץ אבל לא מבפנים ואפילו אם הנקב שבתוכה ממלא כל חללה כשרה ונכון להחמירקצג:
הערות
- קסו. ר' זירא בשם רב הונא ור' יעקב בשם רב יהודה במנחות כט , א.
- קסז. ב"י ד"ה ניקב בשם המרדכי הלכות קטנות (סי' תתקנג).
- קסח. שיטה מקובצת מנחות שם (אות ח) בשם תוספות חיצוניות.
- קסט. מרדכי שם. מ"א ס"ק טז.
- קע. רא"ש הלכות ס"ת סי' טו (כפירוש הא' ברש"י שם ד"ה תוכו של ה'). טור ושו"ע סעיף טו.
- קעא. ספר התרומה סי' רה. מרדכי שם (כפירוש הב' ברש"י שם).
- קעב. רמ"א סעיף טו.
- קעג. ר' אשיאן בר נדבך משמיה ד רב יהודא שם כט, א.
- קעד. רמב"ם הלכות תפילין פ"א ה"כ.
- קעה. ספר התרומה שם. מרדכי שם. הובא בטור ושו"ע שם.
- קעו. עי' בק"א .
- קעז. מ"א ס"ק כב.
- קעח. שו"ת רלב"ח סי' קל. שו"ע סעיף טז.
- קעט. לבוש סעיף טז.
- קפ. רלב"ח שם. שו"ע שם.
- קפא. פרישה ס"ק כד. מ"א ס"ק כז ממשמעות ב"י . וכ"ה בירושלמי מגילה פ"א ה"ט.
- קפב. פרישה ס"ק כד. וראה שו"ע סעיף כה.
- קפג. בסעיף ל. ועי' לעיל סוף סעיף טז.
- קפד. בסעיף ל. ועי' לעיל סוף סעיף טז.
- קפה. ט"ז ס"ק ח.
- קפו. ט"ז שם.
- קפז. עי' תהלה לדוד ס"ק ט. גנזי חיים ס"ק כב.
- קפח. ט"ז ס"ק יד. עי' בק"א .
- קפט. רש"י מנחות כט, א ד"ה שאין ושם ע"ב ד"ה וי"ו דויהרג, הובא בשו"ת רלב"ח סי' קל ובב"י ד"ה וא"ת והיכי. עי' בק"א .
- קצ. שו"ע סעיף טו. רמ"א שם. ט"ז ס"ק ח.
- קצא. ב"ח. ט"ז שם.
- קצב. עי' בק"א .
- קצג. ט"ז שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.