יא
יא אבל יש אומריםלג שהציצית לא נפסלה כלל בשביל שהיא תלויה בחתיכת בגד שאין בה שיעור טלית כיון שהיא תלויה בכנף כדרך כל הציצית התלויות בכנף ולכן אם יש בקרן של חתיכה ההיא שנחתכה או נקרעה מן הטלית ג' גודלין על ג' גודלין שזה שיעור הראוי להיות נקרא כנף הרי הציצית התלויה באותה החתיכה עומדת בכשרותה ולא נפסלה כלל ולכן א"צ להתירה מן החתיכה ולחזור ולהטילה אחר שיתפרנה אבל אם אין בקרן של אותה החתיכה מקום שהציצית תלויה בו ג' גודלין על ג' גודלין אפילו לא נפרדה החתיכה לגמרי מן הטלית אלא עדיין נשארת מחוברת להטלית אם אין באורך מקום חיבורה כרוחב ג' גודלין הרי היא כמופרדת לגמרי מן הטלית ונפסלה הציצית התלויה בהלד מפני שהיא תלויה בדבר שאין נקרא כנף כלל ולכן כשירצה לתפור החתיכה עם הטלית צריך להתיר הציצית הפסולה התלויה בה ולחזור ולהטילה בה או שיעשה בה ציצית חדשה (ב) ולענין הלכה יש להחמיר כסברא הראשונה היכי דאפשרלה אבל אם אי אפשר בענין אחר כגון שאותה הציצית שנפסלה נפסק בה אחד מהחוטין ונשתייר בה כדי עניבה שאע"פ שהיא כשרה מכל מקום אי אפשר להתירה מן הבגד ולחזור ולהטילה כמ"ש בראש הסי'לו וציצית אחרים אינן מצויין כלל יש לסמוך על סברא האחרונה:
הערות
- לג. נימוקי יוסף שם - לפי' ה ב"י (ד"ה נקרעה) עיי"ש . פסקי רי"ד מנחות מא, א.
- לד. תוספות שם (ועי' קו"א).
- לה. ראה שו"ע ולבוש סוף סעיף ד. וכ"ה בסדור ד"ה ואם לא נקרע, אלא ששם הוסיף דעה אמצעית, דכשנפסקה לגמרי נפסלה, אבל סגי בחיבור משהו וש"נ.
- לו. סעיף ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.