טו

טו כשיסיים פרשת העולה^סו יאמר יהי רצון מלפניך שיהא זה חשוב ומקובל לפניך כאלו הקרבתי עולה וכך יאמר אחר פרשת המנחה והשלמים והתודה מפני שהם באים בנדבה אף אם לא נתחייב בהם אבל לא יאמר כך^סז אחר פרשת החטאת והאשם^סח ודאי ותלוי וקרבן עולה ויורד שמא לא נתחייב בהן^סט והרי זה כמקריב חולין בעזרה^ע לפי שאין באים בנדבה ומכל מקום אחר פרשת אשם ודאי ותלוי^עא יאמר אם נתחייבתי אשם ודאי ותלוי^עב יהי רצון מלפניך שיהא זה חשוב כו' שעכשיו אם לא נתחייב בהן^עג אין קריאתו חשובה כהקרבה כלל והרי הוא כקורא בתורה אבל אחר פרשת חטאת לא יאמר כן^עד לפי שאם אין הוא יודע בבירור שעבר עבירה שחייבין עליה חטאת אינו יכול להביא קרבן אע"פ שבאמת עבר עבירה שחייבין עליה חטאת ואם הביא אין מתכפר לו אא"כ היתה לו תחילה ידיעה ברורה שחטא שנאמר^עה או הודע אליו חטאתו ויש נוהגין^עו לומר גם אחר פרשת חטאת אם נתחייבתי כו' כי שמא נודע לו שחטא וחזר ושכח^עז: