קלג, ב

וכ' האפודי ר"ל שהפלסוף לא ירחיק לנו מהיות המקרים השפלים מחודשים לפי שהם באים בסבוב על תנועת הגלגל שהיא בלתי מחודשת עכ"ל וכן כתב הש"ט שם כי המים ישובו אויר והאויר מים וכן שאר היסודות והמורכבים יתהוו ויפסדו פעמים רבות בסבוב כו' וזה המקרה לבדו והיא התנועה הסבובית ר"ל תנועת הגלגל שהיא מקרה בלתי מחודשת ואינה מקרה מן המקרים המחודשים אם כן ימצאו בכאן ב' מקרים מקרים מחודשים כו' ומקרים בלתי מחודשים והנושא גם כן בלתי מחודש והוא תנועת הגלגל כו' עכ"ל. ואם כן לדבריו מוכרחים אנו לומר שהארץ הזאת היא מחודשת לגמרי, היינו שפעם א' לא היה כאן אדמה וארץ כלל כי אם מים ואחר כך נעשה מהן ארץ וזהו חדוש גמור ולכן אחר שנתחדשה נמשך ממנה המקרים המחודשים כמו אילנות ועשבים, ודברים אלו מבוארים גם כן בקצרה בהרמב"ם ה' יסוה"ת פ"ד הלכה ה' ארבע יסודות האלו משתנים זה לזה כו' ע"ש, ואף על פי שכתב שם ואין כל היסוד משתנה כו' שאי אפשר שיבטל אחד מן היסוד הארבעה אלא מקצת ישתנה עכ"ל, אפשר לומר כוונתו שאינו משתנה בבת אחת אבל בהמשך הזמן יוכל להיות שנשתנה כל היסוד עד שהארץ מחודשת, דאם לא כן אלא שאמצעית הארץ מעולם לא נשתנה אם כן ישאר קושיא הנ"ל שע"כ הכל מחודש, שהרי הפלסוף לא מצא מקום לחלוק לשטתו על מופת זה של רס"ג רק על תנועת הגלגל לבד שע"ז נחלק כנ"ל מפני אומרו שהגלגל לא קדם להתנועה הסבובית אבל בהארץ אשר בהכרח היא קדומה להאילנות והעשבים לא נחלק לומר שהיא קדומה דכיון שהם ע"כ מחודשים אי אפשר שתהיה היא הדבוקה להן קדומה, וגם שלא קדמה להן רק זמן מוגבל, וע"כ כדי להעמיד שיטתו השקרית מוכרח לומר שהארץ גם היא מחודשת לכן דבוקה להמחודשים אילנות ועשבים, ואם כן כל הישר הולך ומודה על האמת יודה שהארץ הזאת המיושבת לא נתחדשה ע"ד שכתב הוא, כ"א נתחדשה בעת הבריאה אבל לא שמהמים נעשה ארץ ומהארץ נעשה מים, כי אמצעית הארץ רחוקה מאד מהימים עד שיאמר שהארץ נעשה ונהפכה למים, והמים נעשו ארץ, כל זה שקר וסברא בדויה נגד החוש, כמו הסברא שהארץ מתגלגלת והשמים עומדים, כי עינינו רואים שהכרכים והמדינות מזמן ג' אלפים שנה ויותר לא זזו ממקומן וכמו אלכסנדריא של מצרים ושאר מדינות הישינות, ועוד כי גם בהשמים יש מקריים שהם מחודשים אף לשטת הפלסוף, ולא כמו התנועה הסבובית לשטתו, כמ"ש הרס"ג מ"א גבי והראיה השלישית בענין נפילת אור קצתם בקצתם ויתחדש בהן אור כירח ועיין בהרס"ג מ"א פ"ד גבי והדעת העשירי הדעת הידוע בקדמות כו' כי הדברים כולם לא סרו על מה שאנחנו רואים כו', אם כן לשטתם גם כן הארץ לא סרה מכמו שהיא.

[kitzur_begin] קיצור. המ"נ פע"ד גבי והדרך הרביעי משמע גם כן מודה שכל הדבק למחודש הרי הוא כמחודש, ולדבריו צ"ל שהארץ אינה קדמונית כ"א גם כן מחודשת שמשתנית ממים לארץ, וכיון שכן אין קשיא מה שדביקה למחודשים, רק על השמים יאמר שאין מחודשים לשטת ארסטו, ובאמת בענין מ"ש מהשתנות הארץ ממים לעפר זהו סברא כוזבת כי רק[kitzur_end]

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.