קלג, א
ההעדר, ולא דמי לימי הזמן שהפלסוף לשטתו מביא ממנו ראיה, שאף לשטתו אין ראיה מהזמן, שלשטתו אין דבר שקדם לו עד שלא הי', מה שאין כן בהמקריים היינו תולדות הארץ שע"כ יש להם אב ואם שקדמו להן לכן מוכרח שהם מחודשים ולא קדמונים, לכן אפילו יהיבנא להם שיטתם שיוכל להיות מקריים זאס"ז בלי תכלית וגם יהיבנא להו שהזמן אינו מחודש, עכ"ז לא תוכל להכחיש שהמקריים מחודשים ולא היו קדמונים מטעם הנ"ל שאי אפשר שיהיו בשוה מזמן היות העצם, כי בהכרח שהעצם הנושא אותם היה קודם להן בעוד שהיו הם נעדרי המציאות, כנראה בחוש שהצמיחה של צמחים הוא רק בימי הקיץ ובחורף אין הארץ מוציאה צמח אם כן הארץ ע"כ קדמה להצמח ג' רבעי שנה, ויש פירות שאינן צומחים מהאילן כי אם לשלש שנים במס' שביעית רפ"ה בנות שוח כו', ויש אילן שעד שיהי' עושה פירות משתהה זמן רב ועצום כמו שאמרו בחרובין פ"ג דתענית דכ"ג ע"א, ואם כן התולדות הארץ שהם המקריים הם לגבי הארץ שהיא העצם כמו הבן לגבי אמו שע"כ קדמו ההעדר, לכן אף לשטתם בענין ימי הזמן יוכרחו להודות שהדבר שקדם לו אב ולהאב לא קדם אב אחר ע"כ אין הבן קדמון, ובימי הזמן יתרצו שאין להם אב, וכיון שמוכרח שהמקריים כולם מחודשים ולא הגיעו עד קדמות כלל אם כן ממילא מוכרח שגם הארץ שהוא העצם הנושא את המקריים אלו היא גם כן מחודשת שהרי לא קדמה להמקריים כי אם ערך ג' רבעי שנה וכה"ג ותוסיף ג' רבעי שנה על המחודש הוא גם כן מחודש.
[kitzur_begin] קיצור. רס"ג מ"א פ"א והראיה השלישית הביא כעין ראיה זו, והרמב"ם במ"נ ח"א פע"ד הדרך הרביעי הביא ראיה זו וכתב וזה הדרך הוא החזק שבדרכים והטוב שבהם אצלם ורבים חשבוהו מופת. והוא פקפק ע"ז מצד שנצרכים בזה להקדמה שמחודשים אין תכלית להם בבוא זה אחר סור זה שקר, והפלסוף אינו מודה בזה, ובאמת אין ראיה ומופת זה בנוי על הקדמה זו כי אם גם בלעדה מוכרח כן רק בנויה על זה שעל כל פנים העצם קודם לכל המקרים, כמו הארץ קדמה לכל הצמחים והאילנות והפירות, ואם כן מוכרח שהם הצמחים והאילנות והפירות הם מחודשים מאחר שקדם להן דבר היא הארץ, וכיון שמוכרח שהמקרים הם מחודשים אם כן גם העצם שהוא הארץ גם כן מחודשת שהרי לא קדמה להן רק זמן מוגבל ומה שהוא קודם להמחודש זמן מוגבל הוא גם כן מחודש כמוהו.[kitzur_end]
והנה מדברי הרמב"ם שם נראה שהוכרח מחמת טענה זו להודות כי הארץ היא מחודשת רק על השמים ס"ל שאין ממופת זה הכרח שהם מחודשים לפ"ד הפלסוף שיחשוב שהתנועה הסבובית בלתי הוה ולא נפסדת, ור"ל לכן לא דמי לארץ שהצמחים והאילנות ההכרח שהארץ קדמה להן וע"ז שייך שפיר מופת הנ"ל, אבל על השמים יחשוב שהתנועה הסבובית היתה כל ימי היות השמים ולא נתחדשה אחר כך כמו אילנות מן הארץ, וישאר רק הקושיא שאי אפשר שיהיו תנועות סבובית זאס"ז לאין תכלית, ועל זה אין הפלסוף מודה כנ"ל וז"ל הרמב"ם שם ואין תועלת לנו בקיום חדוש שארי מקריים אשר בעל דינינו לא ירחיק לנו חידושם
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.