קלא, ב
אמר כלפי מעלה הדבר אמור. כתב המ"כ זה שאמר מי שאין לו תולדות כו' ר"ל הקב"ה וכן פירש"י עכ"ל. ואפ"ל שזהו מסכים למאמר ר' סעדי' גאון בספר האמונות והדיעות מאמר ראשון פ"א גבי והראי' השלישית, שם ביאר כי מה שאיננו נמלט מן החידוש הרי הוא כמוהו, והיינו מאמר כל מי שיש לו תולדות הרי הוא דבוק למחודש שהרי התולדה מחודש, וכיוון שהוא המולידו א"כ דבוק למחודש כדביקות האב להבן עד"מ, לכן הרי הוא ג"כ מחודש כמו התולדה, רק שקדם לו איזה זמן מוגבל, דאם הי' קדמון לא שייך שיהי' לו דביקות גמור למחודש שהיא התולדה שלו אלא כמו הבורא לנברא, שאין הנברא דבק בו כי אין ערוך אלא רק על דרך כי הוא צוה ונבראו, אבל התולדה להמוליד זהו דביקות גמור כמו עובר ירך אמו הוא, ואי אפשר שהמחודש יהי' לו חיבור כזה להקדמון. לכן כל מחודש שיש לו חיבור כזה לאיזו דבר ע"כ שגם הדבר ההוא מחדש כמוהו. והיינו מש"ש במד"ר פרשה הנ"ל לעיל מיני' ע"פ כי ששת ימים עשה הוי' את השמים ואת הארץ את הים וגו', ג' דברים הללו הן הן עיקר ברייתו של עולם ושהו ג' ימים והוציאו ג' תולדות, הארץ בראשון כבית הלל (ר"ל שנבראת ביום הראשון) ושהתה ג' ימים ראשון ושני ושלישי והוציאה ג' תולדות אילנות ודשאים וג"ע, רקיע בשני ושהא ג' ימים שני שלישי ורביעי, והוציאה ג' תולדות חמה ולבנה ומזלות, ומים בשלישי ושהו ג' ימים שלישי רביעי וחמישי והוציא ג' תולדות עופות ודגים ולויתן עכ"ל.
וע' בזח"ג פ' פנחס דר"ך ע"ב שם פירש ג"כ ששמים וארץ והמים הן הן עיקר ברייתו של עולם ונקראו אומנין. והרמ"ז שם פי' שמים חסד מים גבורה ארץ תפארת לכן הם ג' אומנין, וע' ביומא פ' הוציאו לו דנ"ד ע"ב פירש"י תולדות השמים מאורות וכוכבים, וע"ז אומר עוד המד"ר שם, לכל יש תולדות השמים והארץ יש להם תולדות שנאמר אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, הרים יש להם תולדות שנאמר בטרם הרים יולדו וגו' תני כל מי שיש לו תולדות כו', והרי תולדות אלו יש להם דיבוק גמור להמוליד, כמו האילנות והדשאים אל הארץ המולידם כדביקות האם אל הבן, לכן ע"ז אמר כל מי שיש לו תולדות, הרי הוא דבוק להמחודש, לכן ע"כ הוא מחודש כמוהו, וא"כ הוא נברא ואינו בורא, והוא ג"כ מת ובלה כמ"ש כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה בישעי' סי' נ"א ו'. וכמ"ש מזה ג"כ במד"ר בקהלת ע"פ הבל הבלים.
[kitzur_begin] קיצור. מאמר המד"ר ע"פ אלה תולדות השמים והארץ כל מי שיש לו תולדות הוא נברא ומת ובלה, היינו משום דכיוון שהוא דבוק ומתאחד עם המחודש, כמו הבן לאביו ואמו, ע"כ שגם הוא אינו קדמון כ"א מחודש, דאי אפשר שהקדמון שהוא רחוק מן המחודש ריחוק בלתי בעל גבול יהי' להם חיבור ודיבוק כזה עם המחודש. וזה מסכים למאמר הרס"ג מ"א פ"א ראייה הג'.[kitzur_end]
וזה ע"ד מ"ש הרמב"ם במ"נ ח"ג פט"ו לנמנע טבע קיים כו' כמו היות השם ממציא כמותו כו' או שישתנה כ"ז מכת הנמנע ולא יתואר השם ביכולת ע"ז עכ"ל. וז"ש יש אחד ואין שני לו גם בן ואח אין לו, דקאי על הקב"ה שא"א שיהי' לו תולדות שהתולדה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.