קסט, ב
[zman_begin]שפרה [zman_end]
ראה אוה'ת שמות כרך ז ע' ב'תק.
[zman_begin]שקל [zman_end]
ושקל בפלס הרים, ישעי' מם יב. (ב) איה שוקל, ישעי' לג, יח. (ד) אשקול ע"י עושי המלאכה, אסתר ג ט, לשקול על גנזי המלך, אסתר ד' ז'. (ה) כסף ישקול כמוהר הבתולות, משפטים כב, יו. (ו) ארבע מאות שקל כסף, פ' חיי כג, טו יו. (ז) שלישית השקל בשנה, נחמיה ו, לג. עשרים גרה יהיה השקל, בחקתי כז כה.
אוה"ת נ"ך כרך ג ע' א'רטו
[zman_begin]שרון [zman_end]
ראה אוה"ת שה"ש כרך א ע' קעט.
[zman_begin]שרקה [zman_end]
ולשרקה בני אתונו, הנה שורקה היא זמורה רכה וילדה שענביה מועטים עדיין ומעט יין היוצא ממנה נק' שורקה. (הנה בירמיה סי' ב' כ"א ע"פ ואנכי נטעתיך שורק משמע מהת"י ורש"י דאדרבה שורקה היא זמורה גפן טוב, וכן פי' במצודות ציון שם זמירות משובחים, וכן משמע בהדיא בגמרא ספ"ד דסוכה גבי ויעטהו שורק זה בהמק"ד, אבל בגמרא סוף כתובות פירשו שורקה לשון אילן סרק, וזה כמש"כ) שורק מעוקם, ועקם תרגום של עקש, נתיבותיהם עקשו להם ישעי' נ"ט ח', עמקו, וא"כ יש בחי' זו לשבח כי ענין עקשות זהו נצח ע"ד עם קשה עורף הוא שפי' לשבח, וכן למעלה שתוק כך עלה כו', רבות שמיני פי"א גבי אברהם שבא בעקמנות כו'. גם י"ל עקמומית דשורק ע"ד ועם עקש תתפתל.
אוה"ת בראשית כרך ה פ' ויחי תתרח, ב
[zman_begin]שרש [zman_end]
והנה עיקר הוא ענין שרש, כמו ושרש צדיקים יתן במשלי סי' י"ב י"ב ת"י ועיקרהון דצדיקייא יעמוד, וכן ושרש דבר נמצא בו באיוב סי' י"ט ועיקר מלתא, ובדניאל סי' ד' ברם עיקר שרשוהי, וא"כ הוא ענין עצמיות הדבר.
ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' רל
[zman_begin]תור [zman_end]
וקול התור בקורק' פירשו בשם עוף תור שהוא מין היונים, וע"ז נאמר אל תתן לחיית נפש תורך, תלים ע"ד י"ט, ועיין ע"פ ואיל משולש ותר וגוזל, והיינו כי בג' נאמר ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה כו', עוד שם בשרש תור ה' שרשים א' לשון חפוש וחתירה כמו לדרוש ולתור בחכמה, קהלת א' י"ג, ויתורו את ארץ כנען, גם י"ל לשון יתרון החכמה מן הסכלות, וזהו ויתרון ארץ בכל היא, והוא ענין קול התור יסוד שעושה יתרון בארץ, ב' לשון יונה או תור כנ"ל, ג' מה שפירושו זמן כמו ובהגיע תור אסתר, וזהו ע"ד קץ הימין, קץ שם לחושך כו', ד' מה שענינו תכונה ותואר כתור אדם המעלה, ד"ה א' י"ז י"ז, והיינו בחי' נעשה אדם בצלמנו כו' וכמ"ש אדם אחד מאלף מצאתי, ה' מה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.