קסט, א

לפ"ז י"ל כי התורה נק' חומה, והיינו שאותיות התורה נקראו אבנים, שמהם נעשו החומה, ולע"ל שיהי' גלוי יותר מהתורה ע"כ החומה דתורה לא תהיה מאבנים פשוטים, כ"א מאבנים טובות שהם כדכד, והכוונה כי עכשיו התורה מאותיות דז"א ולע"ל יהי' אותיות עליונים יותר כו'. נמצא בענין שמשותיך יש ג' פירושים, לשון שמוש ולשון חלונות ולשון חומה.

אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתלב

[zman_begin]שעלו — שביל [zman_end]

ת"ח בשעלו מאי שעלו רוחא דחכמתא. הנה לפרש"י ושאר מפרשי' לכאורה אין שועלו ענין לרוח דחכמתא, ואפ"ל משום שעלו לשון שביל כמו במשעול הכרמים וכ"כ ושבילך במים רבים תלים סס"י ע"ז, ובפרדס שער הנתיבות דל"ב נתיבות חכמה נקראים ג"כ שבילים וכ"ה בזהר פקודי דרל"ג ע"א אינון ל"ב לקבל ל"ב שבילין דנפקין מלעילא, ובממ"א שין ס"ל פי' שביל יסוד דאבא יש ל"ב נתיבות חכמה כו', ובפע"ח שער הברכות נ' מפרש שביל דעת עליון המייחד ומחבר החכמה, וזהו ושבילך היינו דעת והוא יסוד אבא המאיר בבינה הנק' מים רבים.

אוה"ת נ"ך כרך ג ע' א'רכא

[zman_begin]שפיכות הנפש [zman_end]

לשון שפיכת נפש כמ"ש גבי חנה ואשפוך את נפשי וגם כמ"ש תלים סב"ט בטחו בו בכל עת עם שפכו לפניו לבבכם וגו' ובאיכה סי' ב' שפכי כמים לבך.

אוה"ת ענינים ע' שמב. אוה"ת נשא [הוצאה חדשה] ע' 93

[zman_begin]שפלה [zman_end]

ושפלה לא נמצא פי' כלל במא"א ובפרדס ובעה"כ, והנראה לי שבאמת שפלה ועמק פי' הפשוט פי' א' להם כמ"ש המצו"צ ביהושע י"ב ח' ט' א' רק שבל"א פי' שפלה אין דער נידער, ועמק שהוא עמוק היינו טיף בל"א, וי"ל כי העמק שבין שני הרים נק' עמק, והעמק שבשיפולי הר א' נק' שפלה, ולכן י"ל ששפלה היא במל' משא"כ בינה הוא תרדל"מ עם החכמה ולכן נק' עומק כי שם ב' עומקי', משא"כ ביסוד דנוק' אינה תרדל"מ עם הז"א, כי בגלותא אסתלק קודב"ה לעילא ולעילא כו' וע' בזהר בשלח כד ע"ק בעי לאשדא ברכאן מעמיקתא דכולא עמיקתא דבירא וע' במק"מ ובז"ה.

אוה"ת פנחס א'סה

ע"ע עמק

[zman_begin]שפר [zman_end]

שופר לשון שפר מן קדם מלכא. ולשון יופי כמו אף נחלת שפרה עלי. תלים י"ו ז'. ברוחו שמים שפרה. איוב כ"ג י"ג. הנותן אמרי שפר. ויחי מ"ט כ"א.

יהל אור ע' רפח