קכט, א

ערך עשרים שנה, ואיך יצוייר זה במי שהוא קדמון באיש לומר פרק שנים, הג' איך יצוייר שיוצאי יריכם המחודשים באיש יגיעו עד הקדמות שזה קשה מאד, וע"ז נשיב כי כל ג' ענינים אלה עם שהם קשים מאד הם מוכרחים ומחוייבים לשטתם, ונאמר על ראשון ראשון. היינו איך יצוייר שזכר ונקבה בשר ודם יהיו קדמונים באיש, אמאי לא שהרי לשטתם הגיעו האנשים ואנשים בשר ודם הנולדים וחיים ומתים, הגיעו עד הקדמות ממש, שכן הי' מעולם מראש מקדמי ארץ, א"כ אם אפילו מחודשים הנולדים מאב ואם הגיעו עד הקדמות, מה שלפ"ז קשה דא"כ הם קודמים לקדמות, כיון האנשים קדומים כקדמות שמים והארץ, ואותן הקדומים לא נתהוו בעצמן מהבורא הקדמון כמו התהוות השמים והארץ כ"א הם נתהוו מאב ואם ע"ד שלשה שותפים באדם, א"כ הם קודמים לקדמות וכו', כאשר נזכר זה לעיל, לכן מכש"כ שיוכל להיות שיצוייר שזוג אחד זכר ונקבה בשר ודם היו קדמונים באיש, ונאצלו מהש"י כמו הזוג שמים וארץ, שע"ז לא יפול עוד הקושי' הנ"ל, וכיון שלשטתם היו מין האנשים בקדמות אף שחלפו ומתו כ"ש שיוכל להיות כהנ"ל, ואם משום שבשר ודם פחות מלקבל הקדמות באיש משא"כ בדורות האנשים אף שלשטתם הגיע לקדמות מ"מ כל א' הי' מחודש, ע"ז נשיב הלא אין לך גשמי יותר מעפר הארץ ורפש וטיט והיא קבלה הקדמות לשטתם, ואם תאמר שא"כ לא יצוייר איך מת, שהקדמון באיש אי אפשר שימות, ע"ז נשיב שהרי לדבריו היו האנשים זאס"ז עד הקדמות ממש וכולם מתו א"כ מה יקשה בעיניך לשטתו אם זוג אחד היו קדמונים ומ"מ אח"כ מתו דהא לשטתו מוכרח כן שהיו אנשים עד הקדמות ועכ"ז שלטה בהן המיתה, ועוד יש להשיב דתצייר שהוא חי והוא לא נודע מקומו דאנו לא איכפת לן גוף הדבר רק הציור שיכול להיות כן לשטתם, ועוד תצייר שמהארץ יצא זוג אחד קדמון זכר ונקבה ממש מעת היותה כמו שיוצא ממנה עכברים כמ"ש בפי' המשניות להרמב"ם בחולין פ' העור והרוטב משנה ד' וזה הזוג הולידו אח"כ בנים ובנות, והקיצור שיהי' זה כמו אדם וחוה, רק שלשטתם יהיה כן מקדם ומקדמות, הוציאה הארץ אדם וחוה עד"מ וזה אפשר שמת.

ובענין * השני, איך יצוייר שהקדמון באיש יוליד, נאמר הלא כן שמים וארץ, שהם קדמונים לשטתם ולא פסקו מעולם מלהוליד שנה ושנה צמחים ואילנות, ועוד דהא מין האנשים עצמם הם קדמונים ומולידים מעת הקדמות עד עתה לא פסקו מלהוליד כמו כן תוכל לצייר זכר ונקבה קדמונים באיש שהולידו, ואם אמנם רז"ל אמרו במד"ר פ' בראשית פי"ב כל מי שיש לו תולדות מת ובלה ונברא ואיננו בורא כו', וא"כ מי שיש לו תולדות א"א שיהיה קדמון הרי הם לא ס"ל כן דהא השמים והארץ יש להן תולדות כמ"ש והולידה והצמיחה, והיא קדמונית לשטתם. ועוד דהא הוא נברא גם לשטתם רק שנברא כן בקדמות כצל מהשמש. עכ"פ זה הענין השני מחוייב ג"כ לשטתם כמו הארץ שמולידה כן מעולם בכל שנה וכמו מין האנשים בעצמם.

והענין השלישי איך שייך שהמחודשים באיש יוצאי יריכו של הזוג הנ"ל יגיע עד הקדמות זה ודאי מוכרח לשטתם שזהו כל דבריהם שמין האנשים היו אחורנית זה לפני זה עד הקדמות, א"כ מה לי שהגיעו עד הקדמות זא"ז או שהגיעו עד זוג הקדמון באיש, דהא היינו הך שהגיעו עד הקדמות כיון שאפשר שיהיו זוג קדמון וגם ע"כ אפשר שהנולדים יגיעו עד קדמות, ואדרבה זה מתקבל יותר, דאז יש יתד מוסד על מה לתלות כולם,

הערות

  1. *. ובענין. . תני כל מי : נוסף מגוכתי"ק 1058. (המעתיק הראשון [בוך 1095] טעה בסימני הציונים מכ"ק הצ"צ איפה להעתיק קטע זה), וכן בבוך 2106 עשו קו לסימן שחסר הקשר [מכאן ראי' שהמעתיק 2106 העתיק מבוך 1095 ולא מגוכתי"ק].

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.