קכח, א

בקרקע זו עושים גומות ומרתפים, עכ"פ היא משונה מקרקע שחוץ לעיר, הרי ג"כ נעשה בה שינוי זה רק פעם הראשון כשבנו הבית והעיר, ולא נתחדש בה אח"כ ע"י סתירת ובנין הבתים זאס"ז שום דבר, והרי א"כ אמתת ענין הבתים והעיירות שבכל העולם זהו הכל ענין מחודש שנתחדש כן רק פעם אחד, כך נתחדשו כן המקום הפנוי של הבתים והעיר והקרקע בית ועיר ע"י אנשים הבונים ועודנו עומד כן, א"כ מוכרח שכל העיירות והבתים הם מחודשים כמו הלשונות ומוכרח שהאנשים לא קדם להן רק זמן מוגבל, וא"כ זהו מופת שמין האנשים מחודש. ואין להשיב שנעתקו הבתים והעיירות ממקום למקום, וא"כ גם האויר שבתוך הבתים והעיירות אינו זה הראשון, דזה אינו דעכ"פ כל מקום העולם הוא מוגבל שית אלפי פרסי הוה עלמא, ויש הרבה ממנו ים ומדבר שאינו מקום ישוב וא"כ גם את"ל שנעתקו ממקום למקום אי אפשר רק שנעתקו כן מספר מוגבל עשרה פעמים עד"מ, וא"כ נשאר בכללות העולם מקומות בנויים שהוא כן מעולם, ועיקר שהרי העולם בע"ג וא"א לומר שנשתנו העיירות למקומות שונים בלי גבול רק עכ"פ בגבול, וכיון שכן הרי מוכרח שכל הבתים והעיירות שהיו מעולם בעשרה מקומות מהעולם עד"מ כולם נתחדשו רק פעם אחד לבד, וא"כ כל הבתים והעיירות שבעולם הם מחודשים וכנ"ל, וגם בלשונות לא הוצרכו לומר שלא קדם לשון אל לשון רק כדי שלא תאמר שהיה להם בזה האופן לשון לפני לשון אל לא תכלית, אבל אם היה להם לשון לפני לשון עשרה פעמים או מאה פעמים עד"מ הי' המופת שריר וקיים לומר שכל הלשונות שהיו הם מחודשים ואין שום לשון שיהיה קדמון, כיון שהיה עד"מ מאה לשונות זה אחר זה וכל המאה מחודשים א"כ הכל מחודש, וא"כ כמו"כ במקומות העיירות אף אם היו כן במאה מקומות זה אחר זה, הרי כל אויר ומקום מהמאה מקומות הנ"ל כולו נתחדש ונשתנה פעם אחד מאויר העולם, ואף שנבנה כן במקום זה בתים זה אחר זה כמה פעמים, היינו הכותלים נשתנו כמה פעמים, אבל האויר והמקום פנוי נשתנה רק פעם אחד, רק שהוא כן מאה פעמים מזמן היות בעולם בתים ועיירות, הרי היו רק מאה חידושים זה אחר זה בבתים ועיירות, וא"כ כולם מחודשים כמו אם נתחדשו פעם אחד לבד, וגם באמת אפשר לא נשתנו כלל מקומות העיירות כל כך ריבוי פעמים שיגיע לחשבון מאה.

[kitzur_begin] קיצור ממופת שמיני. הכוזרי ואחריו הרלב"ג הכריחו מהלשונות היינו שבעים לשון שיש בעולם, הכריחו מזה חידוש העולם, והיינו שהכריחו שהלשונות הנ"ל היה להם עת וזמן שנתחדשו בהסכמה מבעלי מחברי הלשון, וגם הכריחו שלא קדמו להן לשונות אחרים, וא"כ בהכרח שכל מין האנושי המדברים שבעים לשון הנ"ל הם מחודשים שהרי ודאי לא קדמו האנשים אל הלשונות רק זמן בעל גבול, עד שהמציאו והסכימו על הלשון, כי אי אפשר שיעבור על האנשים זמן בלתי בע"ג בלי שום לשון מדברת רק זמן מוגבל, וא"כ מי שקדם זמן מוגבל למחודש הוא ג"כ מחודש כמוהו, ונמשיל השבעים לשון לשבעים אנשים זקנים שכולם מחודשים ונולדו מאב ואם והם קיימים מעת לידתם עד עתה, ונודע ג"כ שלא קדמו אנשים[kitzur_end]

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.