קסז, א

ערך צור דפי' וברוך צורי פי' הזהר הנ"ל על תפארת, וירום אלקי צור ישעי הוא בינה, וע"ש בפרדס דצור סובל ג' פירושים לשון צייר ויצירה, ולשון סלע, ולשון חוזק כו', ובערך תקיף פי' הפרדס בשם התיקונים שהוא בחסד והכריחו כן מפסוק ימינך ה' נאדרי בכח, בתוקפא וא"כ היוצא לנו דאף שפירשו המקובלים צור ענין גבורה אין זה מדת הדין לבד, אלא כשהגבורה כלולה מחג"ת, וז"ש תקיפא דשלמין עובדוהי לשון שלימות, ואפ"ל ע"ד משארז"ל ברבות וישלח פרשה פ"ב דצ"א ע"ד כשהקב"ה דן את ישראל דן אותם מעומד מקצר בדין ומפרש בדין אבל כו' ע"ש ועיין ברבות בא פי"ז בענין ועמדו רגליו כו'), ארי כל אורחתיה דינא, (הנה תרגום משפט דין ובזהר פי' משפט דאיהו רחמי, ומפרש משפט בתפארת, ובפרדס ערך משפט האריך בזה, ופי' כי משפט הכוונה דין בקצת רחמים, וכי שורש זה נמשך מן החכמה שיש בה קצת דין ועמ"ש בת"א פ' בשלח בד"ה אשירה להוי' בפי' ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט) אלהא מהימנא דמן קדמוהי לא נפיק עול, ועיין בגמרא פ"ק דשבת דף יו"ד ע"ב בענין האל הנאמן דברים ז' דמתרגמינן אלהא מהימנא.

אוה"ת האזינו ע' א'תרנו

[zman_begin]צור — עתק [zman_end]

הנה פי' דצור לבבי קאי על הקב"ה. דהנה הקב"ה נק' ג"כ צור כמ"ש כי ביה ה' צור עולמים ישעי' כ"ו ד' דפי' צור לשון חוזק כמ"ש בת"י תקיף עלמא, וכן פירש"י ה' סלעי וצור מחסה עולמים, וכן ע"פ ואין צור כאלקינו בש"א סי' ב' ב' ת"י לית תקיף אלא אלהנא, וכן הצור תמים פעלו ר"פ האזינו ל"ב ד' ת"א תקיפא דשלמין עובדוהי, וז"ל הרד"ק במכלול ערך צור ולחוזק הצורים כנה האל בצור כי אין לדמותו אלא למעשיו והוא דרך העברה הצור תמים פעלו כו', ויש לפרש כמוהם ויעתק צור ממקומו איוב י"ח, וזהו ע"ד איתן מושביך ושים בסלע קנך, בחי' ה' סלעי כו' צורי אחסה בו בש"ב רסי' כ"ב, הרי בחי' צור זהו בחי' איתן הנ"ל, ושורש הכח והחוזק נמשך מבחי' עתיק יומין, כי עתיק ג"כ לשון חוזק כמו הון עתק במשלי סי' ח' י"ח וכ' הראב"ע ענין עובי וחוזק ועיין בפרש"י תלים סי' ל"א גבי הדוברות על צדיק עתק מ"ש ב' דונש שפירושו דבר גדול וקשה כמו עתקו וגם גברו חיל איוב כ"א ז' דת"י אתקיפו כו' ולכן ת"י ע"פ הון עתק ממונא ומזליא כי בחי' מזל זהו מה שלמעלה מכח השכל כנודע מענין לאו בזכותא תליא אלא במזלא תליא, וכן פירש"י בש"א רסי' ב' ע"פ יצא עתק מפיכם עתק חזק, והנה בחי' עתיק הוא נמשך ממל' דא"ס ע"כ משם נמשך החוזק שהוא הכח בלתי גבול וכמ"ש ע"פ ועתה יגדל נא כח אד' בפי' וענין העונה איש"ר מברך בכל כחו כו'.

אוה"ת בלק ע' תתקיג

[zman_begin]צח [zman_end]

דודי צח ואדום, ושם פרש"י לבן כמו צחו מחלב, גם לשון זכות ובהירות כחום צח עלי אור בישעי' סי' י"ח ד', ומה שהמפרשים פירשו צחא צמא, י"ל ע"ד כאיל תערוג על אפיקי מים בזח"ג דס"ז סע"ב דר"ל תערוג לשון צעקה ולשון ערוגת הבושם כי הצעקה על העדר התענוג אשר מבחי' ונהר יוצא מעדן.

אוה"ת נ"ך כרך ב ע'תתמו