קכז, א
לבד מה שמוכרח כן מצד עצמותן ומהותן כמש"ל, מוכרח ג"כ כן מצד הלשונות, כן ביאר הרלב"ג מאמר ששי ח"א פט"ו, והמובן שהלשונות קושרים כל הדורות שחלפו כאלו הן כולן יחד אנשים אחדים מאז עד עתה והרי הן מחודשים, ולא דמי לחלקי הזמן.
ויש לבאר יותר הדבר לקרבו אל החוש, ונאמר הגע עצמך אם הי' נמצא איש אחד לפנינו זקן במאד מאד (או בנין אחד) וזה האיש נודע לנו ברור שנולד מאב ואם כמונו וגם שלא קדמו לו דורות רק ערך עשרים דורות וכה"ג, אז נכריח ונדע אשר מין האנשים כולו מחודשים, ולא קדמון במין כדברי המכחישים, וזהו פשוט, כיון שזה האיש הרי הוא ודאי מחודש כמונו שנולד מאב ואם, והאנשים לא קדמו לו רק זמן מוגבל, הרי א"כ הכל מחודש, וע"ז יודה גם אריסטו דלא נשתבש בהקדמות רק בבוא זה אחר סור זה ואין קיימים באיש, ומדמה זה לימי הזמן ולשטתו אבל באיש העומד לפנינו והוא מחודש, אינו ענין לחלקי הזמן, ומאחר שהוא מחודש בבירור כמונו, והדורות לא קדמו לו רק זמן מוגבל ברור שהכל מחודש, ועתה נאמר שעד"מ כל לשון ולשון משבעים לשון הוא איש אחד זקן מאד מאד, והוא ג"כ ודאי מחודש מבעלי הלשון שחידשו אותו, כמו איש הנולד מאב ואם, וברור שדורות האנשים דחידשו אותו לא קדמו לו רק זמן מוגבל ערך עשרים דור או יותר עכ"פ הוא זמן מוגבל, וכיון שלא קדמו דורות האנשים לאיש זה שהוא הלשון רק זמן מוגבל, א"כ הרי הקודם למחודש זמן מוגבל, הרי הוא מחודש כמוהו, וזהו שאמרתי שהלשונות קושרים הדורות שחלפו כאלו כל הדורות שחלפו בעלי לשון אחד הם איש אחד ומחודש, וא"כ נראה בחוש איך דלא דמו כלל לחלקי הזמן אף לשטתו.
מופת תשיעי, הוא מהבתים והעיירות שנכריח ג"כ בראיות ברורות שהן ג"כ מחודשים כמו הלשונות, וממילא ודאי שמין האנשים לא היו בלי בתים זמן בלתי מוגבל, רק זמן מה מוגבל, וא"כ הקודם להמחודש זמן מוגבל הוא ג"כ מוגבל ומחודש כנ"ל, ונאמר בביאור הענין והוא כי אותה טענה המכרחת שהלשונות הם מחודשים היא עצמה המכרחת שהבתים והעיירות הם ג"כ מחודשים, כי בשניהם טעם אחד וטענה אחת שהוא מפני שאינן טבעיים, וכ"ש שנראה כן ביותר בבתים ועיירות שהן מעשה ידי אדם הבונים את הבתים ואת העיירות, וע"כ הבונים הם קודמים בזמן אל העיר ואם היה עיר אחרת קודם זו ג"כ ע"כ הבונים קדמו בזמן וא"כ העיירות הם מחודשים ואינן קדומים, ולא כמו השמים והארץ שאינן מעשה ידי אדם, שמשתבשים לומר שהם קדומים כצל מהבורא, אבל הבתים והעיירות שהם מעשה ידי אדם הבונה אותם ומחדשם על כרחנו הם מחודשים, וא"כ ממילא מובן שגם הבונים אותם שקדמו להן ג"כ רק זמן מוגבל הם ג"כ מחודשים.
ולכאורה אפשר לדחות מופת זה, דלא דומה הבתים והעיירות אל הלשונות, דגבי הלשונות הכריחו שבוודאי לא היו מעולם לשונות אחרים, לשון לפני לשון מטענות המבוארות בדבריהם, וכיון שהיו רק לשונות אלו והם מחודשים ה"ז מראה החדוש ברור כמש"ל במופת שמיני, משא"כ בבתים ועיירות, שי"ל
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.