קסו, א

ע"ד שרים עצרו במילין איוב כט, ט, עצור במילין מי יוכל איוב סי' ד'.

אוה"ת שמע"צ ע' א'תשע

[zman_begin]ערב [zman_end]

כענין וערבה לה' מנחת יהודה במלאכי סי' ג' ד' וכענין יערב עליו שיחי בתלי' סי' ק"ד ל"ד וכענין כי קולך ערב בשה"ש סי' ב י"ד.

אוה"ת מסעי א'שצח

[zman_begin]ערבות [zman_end]

ערבות יש בו ג' פירושים, א' לשון עריבות ומתיקות כמו וערבה לה' מנחת יהודה כו' וכמו כי קולך ערב כו', הב' לשון תערובות, הג' לשון במדבר כמו בארץ ציה וערבה כו' ערבות מואב כו'.

אוה"ת ויקרא כרך ד ע' א'קי

[zman_begin]ערמה [zman_end]

והוא כענין ערמה ומרמה ועם היותו רע כמ"ש והנחש הי' ערום אך יש ג"כ ערמה טוב כמ"ש כל ערום יעשה בדעת משלי סי' י"ג ט"ז וכן נא' ריש משלי לדעת חכ' כו' לתת לפתאים ערמה ובילקוט ריש משלי אמר שלמה אני הייתי פתי ונתן בי הקב"ה ערמה כו' מן כמה שנים אדם צ"ל בו ערמה מבן עשרים שנה ובמשלי סי' י"ד ח' חכמת ערום הבין דרכו ופרש"י מי שהוא חכם הבין דרכו לפלס אורחותיו.

אוה"ת מטות ע' א'שמג

[zman_begin]פגיעה [zman_end]

ראה אוה"ת בראשית ע' 346.

[zman_begin]פועה [zman_end]

והנה בשרש פועה יש ב' פנים א' לשון צעקה כמ"ש כיולדה אפעה ישעי' מ"ב י"ד, והב' מה שהוא ש' מין נחש כמ"ש תהרגהו לשון אפעה באיוב כ' י"ו, יצא אפעה ושרף מעופף בישעי' ל' ו', וקאי על חזקיה ומשיח, א"כ היינו כנ"ל דממרים שהוא בחי' פועה ודיבור יצא ונולד בחי' משיח.

אוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקא

[zman_begin]פסגה [zman_end]

פסגה ל' פירוד ופיסוק כמו מפסגו כו' זהו ל' תרגום שבלשון תרגום הוא כן כמו ויבתר אותם ת"י ופסג יתהון, אבל בלה"ק י"ל פסגה הוא לשון גובה וכן בתלים סי' מ"ח י"ד פסגו ארמנותיה פרש"י הגביהו בירונותיה כמו אשדות הפסגה פ' ואתחנן ג' י"ז דמתרגמינן רמתא עכ"ל, והמ"צ שם כ' פסגו ענין הרמה וחוזק כמו עלה ראש הפסגה עכ"ל.

אוה"ת ואתחנן ע' קמא