קסה, ב

[zman_begin]עני [zman_end]

וזהו כי ראה ה' בעניי פי' שע"י עניי ומרודי כו', הנה עד"ז נאמר שמות ג' ז' ראה ראיתי את עני עמי כו' וכי ראה את עניים שם ד' ל"א וכתיב מ"ב י"ד כ"ו כי ראה ה' את עני ישראל, וכתיב נחמי' ט' ט' ותרא את עני אבותינו כו', ועיין באדרא קל"ז א' פי' ענין ראה ראיתי, והיינו כי יש ב' בחי' בעינים דז"א חו"ג והנה ע"י בחי' עניי ומרירות הנפש גורם התמתקות הגבורות ואזי מביט עליהם בשני עיניו לטוב כו' וכן פי' הרמ"ז פ' פקודי דרכ"ה ע"ב שלצדיקים יש זכות ליהנות משני עינים ימין ושמאל שהגבורות נמתקות, א"נ כדכתי' כאישון עינו שעיקר הראי' מתגלה בשחור שבעין והוא ענין בירור שם ב"ן שע"י התשו' והיינו כי ראה ה' בעניי דוקא, א"נ ע"ד שנת' במ"א ע"פ לעשות הישר בעיני ה' שי"ל ג"כ שזהו נמשך ע"י כי ראה ה' בעניי.

אוה"ת ויחי כרך ה תתקצח, א

[zman_begin]עצה [zman_end]

האומר עצתי תקום בישעי' סי' מ"ו יו"ד. והקשה במד"ר וארא רפ"ט מהו עצתי, ופירשו שהוא חפץ להצדיק בריותיו, ובישעי' סי' י"ד כ"ו כ"ז זאת העצה היעוצה כו' כי ה' צבאות יעץ כו' ובישעי' סי' כ"ג ט' ה' צבאות יעצה. ובירמיה סי' ל"ב י"ט גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם כו'. וע' מזה בר"ח תחלת שער היראה ובמד"ר פ' וישב פרשה פ"ד ע"פ וישלחהו מעמק חברון מאותה עצה עמוקה שנתן הקב"ה ובין חבר הנאה שהי' קבור בחברון. ובישעי' ר"ס כ"ה כי עשית פלא עצות מרחוק. מבואר בזהר ס"פ צו כי עצות הם נו"ה ועצה זו נמשך מרחוק שהיא חכמה ע"ד ואחכמה והיא רחוקה ממני, וכן מבואר בזהר פ' בלק דף קצ"ג ע"ב ובפרדס ערך עצה.

אוה"ת סידור ע' צב

[zman_begin]עצרת [zman_end]

עצרת . כ' בקורק' בשרש עצר הוא יפרד לשלשה ראשים א' כל שפירושו מניעה או עכוב, ב' מה שפירושו חג או חברה, ג' מה שפירושו מלכות וממשלה.

והרד"ק במכלול ערך עצר כתב, והמגפה נעצרה, פנחס י"ז ט"ו, בהעצר השמים, מ"א ח' ל"ה, ענין המניעה, ובענין קרוב לזה והוא ענין העכוב, ולא עצרתי כח בדניאל יו"ד ח', ושם ד' י"ו, לא עכבתי הכח לעצמי, וכן ולא עצר כח ירבעם, ד"ה ב' י"ג כ', שרים עצרו במילים, איוב כ"ט ט', ומזה נקרא המלכות והממשלה עצר, בארץ יורש עצר, שופטים י"ח ז', זה יעצור בעמי, ש"א ט' י"ז, לפי שהמלך או המושל עוצר את העם מלצאת ומלעשות דבר בלי רשות כענין שנאמר ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו, בפ' מקץ, וכן פרש"י בפ' האזינו ל"ב ל"ו ע"פ כי ידין ה' עמו כו' כי יראה כי אזלת יד כו' ואפס עצור ועזוב יעו"ש, ומזה נקרא קבוץ האנשים ואסיפתם במקום אחד עצרה, קדשו צום קראו עצרה, יואל א' י"ד, לפי שנעצרים ומתעכבים במקום אסיפתם ונקרא החג עצרת לפי שנעצרים ונמנעים העם בו מעשות מלאכה, ושמיני של סוכות הוא הנקרא עצרת מיוחד כו' לפי שהיו נעצרים בו עולי הרגל כו', הרי עשה מכל הארבעה פירושים שבעצרת ענין אחד והוא רק ענין מניעה ועכוב שמזה נמשך שהמלוכה נק' עוצר, וכן החברה והאסיפה, וכן החג.

אוה"ת שמע"צ א'תשעו