קסד, ב
[zman_begin]עונה [zman_end]
ענין ענייה זו יש להעיר ממ"ש סד"ה משה ידבר והאלקים יעננו בחי' ביטול היש נק' עונה, ועמ"ש בד"ה בהעלותך בענין ושמן ימינו יקרא, ועמ"ש בד"ה ולא אבה בענין קול קורא במדבר פנו דרך כו', לא יקרא שמך יעקב כ"א ישראל כו' וכן באברם אברהם כו' כי שם ה' נקרא עליך דברים כח, אלו תפילין כו', יען קראתי ולא עניתם ישעי' סה יב, וצ"ל תען לשוני אמרתך, וכמ"ש ויענו כל העם כו' נעשה שמות י"ט ח.
חקירה נט, ב
[zman_begin]עטיפה [zman_end]
תפלה לעני כי יעטוף, הנה רש"י פי' כי יעטוף בהתעטף נפשם בצרה והמצ"ד פי' כי יעטוף כאשר יהי' כפוף ומעונה כאלו הוא מתעטף קצתו בקצתו עכ"ל, והמ"צ כ' יעטוף מלשון עטיפה ולבישה, וא"כ הפי' שהצרה מלבשת אותו ע"ד ורוח לבשה את עמשי כו' דהיינו רוה"ק, כן ח"ו להיפך הצרה מלבשת אותו, ופי' המ"צ כאלו הוא מתעטף קצתו בקצתו זהו ע"ד ולא שמעו אל משה מקוצר רוח, ובזח"ב פ' יתרו דפ"ו ע"ב תפלה לעני כי יעטוף כל צלותא דישראל צלותא וצלותא דעני עילאה מכולהו מ"ט משום דהאי סלקא עד כורסיא דמלכא ואתעטר ברישי' ופי' המק"מ עולה עד הז"א שהוא כסא לבינה ומ"ש ואתעטר ברישי' היינו שגורמת מוחין לרישא דז"א). והטעם י"ל כמש"ל שהעני מושרש בסיהרא שהיא קרובה בתכלית לשמשא שהוא ז"א וקוב"ה משתבח בההוא צלותא ודאי תפלה לעני תפי' אקרי כי יעטוף עטיפא דא לאו עטיפא דכסו הוא דהא לית ליה אלא כתיב הכא כי יעטוף וכתיב התם העטופים ברעב באיכה סי' ב' י"ט, ופי' העטפים ברעב זהו ע"ד שפרש"י בהתעטף נפשם בצרה שצרת הרעבון מלבשת לבו ומוחו למלובש כ"כ בצרה זו עד שא"א לו להתלבש במח' אחרת, וע' כה"ג באגה"ק סי' ד' ד"ה אין ישראל נגאלין אלא בצדקה, ובתילים סי' ס"א ג' בעטוף לבי פי' המצ"ד כאשר לבו מעוטף בצרות, ועד"ז ברשעים יעטוף שית חמס למו בתילים סי' ע"ג י' שהחמס שעושה מזה נעשה שומן המלבישו. והנה רש"י בישעי' סי' נ"ז י"ו ע"פ כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי פי' אם אביא יסורים על האדם אין תחרותי עליו לאורך ימים ולא קצפי לנצח כי רוח מלפני יעטוף כאשר רוח האדם שהוא מלפני שניתן בו מאיתי יעטוף יודה ונכנע על מעלו כמו איכה ב' העטפים ברעב, בעטוף עולל, והנשמות שאני עשיתי כי רוח מלפני כי זה משמש בלשון כאשר כמו כי תראה כי תבא כלומר כשרוחו נעטפת והוא נכנע לכן תפלתו מקדמת קודם תפלות שאר ישראל. ואפ"ל עוד פי' כי רוח מלפני יעטוף, דהנה כתיב לא ידון רוחי באדם עזח"א דל"ז סע"ב ודנ"ח ע"א וע"י תפלה כי יעטוף ממשיך מבחי' רוח העליון שיהי' רוח מלפני יעטוף והיינו לשון עוטף ולבוש שהרוח העליון מתלבש בבחי' אדם כו' הפך לא ידון רוחי באדם, דידון ג"כ לשון נדן ונרתק כו' וכמ"ש במ"א. (גם י"ל המצות נק' לבושים לנפש, והעני שלא קיים התומ"צ לית לי' כסות ולבושים אלו, וע"י התשובה בבחי' כי יעטוף גם מן המיצר קראתי ממשיך כי רוח מלפני יעטוף ומזה נמשך לו לבושים בגדי ישע כו', עמ"ש בד"ה ועתה ישראל כו' תחת אשר לא עבדת כו') ועיין מענין כי רוח מלפני יעטוף בחגיגה פ"ב די"ב סע"ב פי' על רוחות ונשמות שברקיע ערבות כו', וע' בפי' סולו לרוכב בערבות בזח"ב תרומה קס"ה ב', ובעה"ק פי' דערבות זהו צדיק יסוד עולם וא"כ י"ל שהרוחות ונשמות דשם נמשכו מרוח העליון המאיר באדם העליון הפך לא ידון רוחי באדם כנ"ל. ובזח"ב משפטים דצ"ט ב' כי
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.