מג, ב

[kitzur_begin] קיצור. עוד משל לגופות האדם מן העפר כמו עשיית הכסף והזהב מעפרות כסף וזהב. ולהרמב"ם ע"כ גם הכסף והזהב יפסד וישוב אל עפר שממנו לוקח, ואח"כ יוכלו להפך העפר לכסף כמקדם, ואם יעשו כן פעמים רבים זא"ז אף לבל"ג עכ"ז מוכרח שהכסף מחודש וכ"ש המטבעות והכלים הנעשים ממנו מאחר שהכסף אינו קדמון באיש, וזה שוה לאם הכסף לא נפסד ועשו ממנו כלים זא"ז פעמים רבים דהכל מחודש מטעם וטענה אחד שהכסף אינו קדמון באיש כ"א עשוהו מהעפר.[kitzur_end]

ך וכיון שיצא לנו שגם באופן השני שהכסף נפסד לעפר וחזרו ועשו ממנו כסף כו' הכל מחודש ולא קדמון, א"כ הרי התהוות הגופות זאח"ז מאב ואם זהו עכ"פ דומה ממש לאופן השני בעשיית הכסף מהעפר, שהכל השתלשלות שוה ממש שהגופות שבו לעפר ואח"כ חזר ונעשה מהעפר גוף ע"י מלאכות כמו שמהפכים העפר לכסף ע"י תחבולות ומלאכות, כמ"כ כאן מהעפר של הגוף הראשון נכנס בצמח ומזון ובאו למאכל איש ואשתו ונהפכו לדם, ומהדם לזרע ומהם נעשה גוף וכך חוזר חלילה רבות פעמים. ולכן באמת אף גם את"ל שנעשה ממנו גופות זאס"ז לבל"ג ה"ז ממש כמשל אופן השני מעשיית הנסכא כסף מהעפר שנפסד וחזרו ועשו ממנו לבל"ג פעמים כנ"ל, ועכ"ז הכרחנו שכל עשיות הנסכא כסף מחודש ולא קדמון, מטעם שקדמו העפר, וה"נ כיון עכ"פ לכל גוף שהיה בהכרח קדמו העפר, דהרי כל עיקר נקודה זו גורם הספק לומר שכל הגופות מתגלגלים על עפר אחד, דאל"כ פשיטא שהכל מחודש כנז' לעיל אות ט"ו, דאם עפר גוף הראשון לא נעשה ממנו גופות אחרים לבל"ג פשיטא שהכל מחודש ורק הספק משום שהם יאמרו שנעשה ממנו גופות רבים זא"ז בלי גבול. וכיון שהנקודה הגורם הספר, א"כ ע"כ עכ"פ אף לפי זה העפר קודם לכל הגופים כקדימת העפר להכסף, וא"כ עכ"פ מוכרח שכל הגופים שהיו מחודשים, שהרי יש דבר שקדם להם שממנו נעשו הוא העפר, וכמו באופן הראשון של עשיית הכלים מהכסף דשם שנראה בעליל שהכל מחודש ואין לבלבל ולספק על זה, כמו כן באופן השני בעשיית הנסכא כסף זא"ז מהעפר' וגופות בנ"א דומים לאופן השני אשר הוא דומה לענין הדין לאופן הראשון בזה שהכל מחודש.

קיצור. שגם לדבריהם התהוות הגופות זה אחר זה מעפר גוף ישן ע"י השתלשלות אכילת אב ואם וזיווגם הוא כמשל עשיית נסכא כסף מעפר הבא מהכסף שנפסד ושב לעפר כו', ולכן עכ"פ כמו שהעפר קדם להכסף כן העפר קדם קדימה זמניית לכל הגופים.

ואם יאמר האומר אם כן נחזיק מזה אמיתית הראיה שלישית של רס"ג הנזכר לעיל ח"א ס"ך. שכמו שאנו מכריחין שהכסף מחודש מפני שהעפר קדם לו, כמו כן על כרחך המקריים מחודשים שהרי העצם קדם לכל מקרה והרי יש חולקים על ראיית רס"ג כמש"ש א"כ הם ע"כ יחלקו גם על ראייה זו, אף אתה אמור לו, דהם הבינו שכוונת רס"ג להכריח שהמקריים מחודשים הוא מטעם אחר אבל לפמש"כ הרי נראה בחוש שהעפר קדם אל חתיכת כסף הנעשה ממנו וא"כ יהיו גם דברי רס"ג שרירין וקיימין.

ךא^* וז"ל הכוזרי מאמר חמישי סי' י"ח אמר החבר תחלה^* מה שצריך להעמיד חדוש העולם (פי' יסוד כל השרשים והאמונות הוא בירור חידוש העולם, שהעולם הזה וכל אשר בו נתחדש אחר שלא היה ושאינו קדמון חלילה), ולקיים הדבר בבטול הקדמות (ר"ל תחלה יבאר שאינו קדמון ומאחר שאינו קדמון ע"כ הוא מחודש), אם היה החולף אין לו ראשית (ר"ל מה שחלף מן האישים ומן הזמן) הנה האישים הנמצאים בזמן החולף עד העת הזאת אין תכלית להם (ר"ל פרט כל מין ומין