קסד, א

ות"י גמיר שופריה, ובקורק' פי' עילוי היופי) ומנחם פי' בעדי עדיים לשון עד כמו בטחו בהוי' עד עד (שהוא מלשון נצחיות ע"ד מ"ש ישראל נושע בה' תשועת עולמים כו' עד עולמי עד דהיינו שזכו לבחי' הנצחיות וע"ד שארז"ל אותן אלף שנה שעתיד בהן הקב"ה לחדש עולמו צדיקים מה הן עושין הקב"ה עושה להן כנפיים כנשרים כו', וברבות וישלח ע"פ ויותר יעקב לבדו מה הקב"ה כתיב בו ונשגב ה' לבדו כו', ובשה"ש סוף פסוק שה"ש נאמר שירה למי שעשאנו שיורים לעולם, וזהו ותבואי בעדי עדיים בבחי' הנצחיות כו'). אבל דונש פתר אותו לשון עדי (דהיינו קישוטים כמו עדי זהב בירמי' סי' ד' למד, וככלה תעדה כליה בישעי' סי' ס"א יוד, את עדיים מהר חורב בפ' כי תשא ל"ג ו') ומשקל עדי עדיים הוא מן יו"ד שמות ארי אריים צבי צביים גדי גדיים. ושערך צמח סימני נערות עכ"ל. ומהרש"א פ"ק דסוטה די"א ע"ב איך שייך לומר בעדי עדיים לשון קישוטים, דלפ"ז איך יתפרש סוף הפסוק שאומר ואת ערום ועריה, ויש לתרץ דהנה ידוע שהלבושים לנפש נעשו ממעשה המצות דוקא, ע"כ שפיר נאמר ואת ערום ועריה שעדיין לא ניתן להם שום מצוה, ואעפ"כ שייך ותבואי בעדי עדיים היינו מצד מעלת עצם הנפש שזכו לבחי' תשובה שהיא אהבה רבה שהיא הנק' עטרה היינו בחי' המדות עליונות שלמעלה מהשכל נקראו עטרין כו', ועד"ז אמרו קושר כתרים לקונו מתפלותיהן של ישראל הרי הכתרים נמשכו מהתפלות שענינם השתפכות הנפש לה' כו' ואינו שייך למצות כו', וכן פרש"י בהדיא ואת ערום ועריה מן המצות, ומ"מ שדים נכונו ושערך צמח היינו מצד עצם הנפש ע"ד מ"ש וארא אל אברהם כו' באל שדי מלשון ברכת שדים ורחם הגדלת המדות אהוי"ר ע"י חלב דאימא וזהו ענין שדים נכונו כו'.

אוה"ת נ"ך ע' תח

[zman_begin]עוטיה [zman_end]

וזהו שלמה אהי' כעוטי' על עדרי חבריך. הנה עוטי' הוא ל' בושה וגם ל' מעוטף ומלובש כמו עוטה אור כשלמה והוא עוטה מעיל (בשמואל א' כ"ח) ועל שפם יעטה (ויקרא י"ג מ"ה) שהוא ל' עוטף ולבוש. (הגה"ה. אך מ"ש שהוא ל' בושה לא ידעתי מנ"ל רק זאת י"ל דמצינו ל' עוטה גבי בושה יעטו חרפה וכלימה (תלים ע"א י"ג) ויעטו כמעיל בשתם (שם ק"ט כ"ט) העטית עליו בושה (שם פ"ט מ"ו) אך ראה זה מצאתי בזוה"ק פ' ויצא דקס"ב ב' פי' שם ענין העטופים ללבן איתכספן ומתעטפין מההוא זיהרא כו' יעו"ש, הרי פי' ענין העטופים זהו מדרגין אחרנין שהוא ג"כ ענין בושה וכך הוא פי' וענין כעוטי' על עדרי חבירך, אחר זמן מצאתי בזוה"ק ח"א ד"כ ע"א פי' כן כעוטי' כדין בכסופא).

לקו"ת מטות פד, א. אוה"ת מטות א'של

[zman_begin]עולל [zman_end]

והנה לפעמים משמע דעולל גדול קצת מיונק כמ"ש בש"א סי' ט"ו ג' מעולל ועד יונק, ופי' במ"צ עולל הוא הרך בשנים כמו עול ימים בישעי' סי' ס"ה כ', ופרש"י נער כמו עולל עול ימים קטן בשנים והוא גדול מן היונק עכ"ל. ובתלים סי' ח' ע"פ מפי עוללים פי' המ"צ דאף במעי אמן יקראו עוללים כמו כעוללים לא ראו אור באיוב סי' ג', ומפסוק עולליה הלכו שבי לפני צר באיכה סי' א' ה' משמע ודאי עולל גדול מיונק.

אוה"ת נ"ך כרך א ע' רנט