מג, א
גדילים בארץ כמו שהן, כי אם שעושים אותם בני אדם ע"י תחבולה שמהפכין העפר ההוא לכסף וכדומה. והרי עי"ז אנו יודעים שהכסף והזהב מחודש מבני אדם וקדמו ההעדר, ואם עשו ממנו מטבע זאס"ז רבות פעמים ודאי כולם מחודשים. ומזה ג"כ טענה על קדמות דא"כ ע"כ היו דורות שלא הי' אצלם מטבעות כסף וזהב כלל כיון שהכסף והזהב מחודש וכ"ש המטבעות. והרי הפלסוף אומר שעולם כמנהגו נוהג מימות עולם מלא מבני אדם, כמו שכתב רס"ג מאמר א' פ"ד בד"ה והדעת העשירי, שהם אומרים כי הדברים כולם לא סרו על מה שאנחנו רואים מהארץ והשמים והצמח והחיים ושאר המקריים אין להם תחלה ולא סוף עכ"ל. ואיך אפשר כן, לומר שהיו מטבעות כסף וזהב, בשוה מעת היות הארץ. מאחר שהטבעות מחודשים מן הכסף והזהב, וזהב קדם לו ההעדר שנעשה מן העפר, איך אפשר ליתן לשניהם קדימה שוה. וכמו שאי אפשר שאברהם ויעקב נכדו נולדו שניהן כאחת כן הדבר הזה.
(קיצור. מן כסף וזהב ונחושת שהם מחודשים ונעשים מן העפר והעפר קדם להם בהכרח והכסף והזהב והנחשת כמעט קיימים באיש מזה יש שובר למאמיני הקדמות שאומרים שעולם כמנהגו נוהג מימי עולם. וזה אי אפשר שעל כרחנו היה זמן שלא היה עדיין כסף וזהב, שהרי העפר והאנשים שעשאו מהעפר את הכסף ע"כ קדמו זמן להכסף. וכן י"ל בבנין בתים ועיירות וכמ"ש מזה במ"א).
אך נניח זה כאן. ונחזור לענינינו ונאמר אם הכסף הנ"ל, שעשו מהעפר ועשו ממנה כלי או שעמד כך נסכא כסף, עמד זמן רב כ"כ עד שנרקב ושב אל העפר לפמ"ש הרמב"ם שגם המתכת בזמן רב ע"כ ישוב לעפר, וז"ל אפילו הזהב והאודם אי אפשר שלא יפסד ויחזור ליסודותיו, וישוב מקצתו לאש, ומקצתו למים ומקצתו לרוח ומקצתו לארץ, הואיל וכל הנפרד יפרד ליסודות אלו למה נאמר לאדם ואל עפר תשוב, לפי שרוב בנינו מן העפר עכ"ל פ"ד מה' יסוה"ת הלכה ג"ד, וכ"ש בכסף וזהב שיסודם יותר מהעפר מן האדם, שהדומם ודאי יסודו מעפר יותר מן החי והמדבר. וא"כ כשהכסף והזהב יפסד וישוב לעפר, וכשנעשה עפר ודאי יכולים אח"כ לעשות ממנו עוד כסף כמו שעושים לכתחלה מהעפר לכסף, או אם הושלך במקום שמהעפר עושים כסף, ואח"כ חזרו ועשו ממנו כסף ומהכסף כלי, וכן חוזר חלילה פעמים רבים לבל"ג, נביט ונתבונן אם אעפ"כ מוכרח שכל הכסף שהיה בו הכל מחודש. ובודאי דהכל מחודש מאחר שעכ"פ מתחלה אין הכסף קדמון באיש, כ"א מחודש בידי אדם מהעפר. וא"כ אין הפרש בין אם תאמר שהכסף וזהב לא נרקב ועשו ממנו כלים רבים בזא"ז בל"ג פעמים דמ"מ ודאי כל הכלים מחודשים שהרי קדמם הכסף הפשוט הנסכא כסף, ואל הנסכא קדם העפרות כסף וזהב, ואין מה שעשו כלים זא"ז בל"ג פעמים גורע ההכרח שעכ"ז הכלים מחודשים מהטענה שעכ"פ קדמם הנסכא כסף והעפר. א"כ כמ"כ באופן השני שתאמר שאחר שעשו מהעפר נסכא כסף וכלי אח"כ שב לעפרו וחזרו ועשו ממנו נסכא וכלי וחוזר חלילה כן בל"ג פעמים. עכ"ז כל הכלים מחודשים, כמו באופן הראשון, מאחר שבהכרח קודם העפר להכסף והכסף להכלי, ומה לי אם אופן עשיית הכלים מכסף זה בל"ג פעמים היה ע"י שלא נרקב ושב לעפר או ע"י שנרקב ושב לעפר דכשם שבאופן הראשון מוכרח שכל הכלים מחודשים כך באופן השני כיון דמה שעברו עליה התהוות בל"ג זא"ז אינו גורע שהכל מחודש, וטעם א' לשניהן. והרי גם באופן השני אין הענין רק שעברו עליה התהוות פעמים בל"ג והרי זה היה כמ"כ באופן הראשון ועכ"ז הטענה דהכסף אין קדמון באיש מכריח שהכל מחודש כך לי באופן הראשון כך לי באופן השני.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.