מב, ב
ונתהוו ונתהוו, כמו שהכלי נעשה מחתיכת הכסף.
(קיצור. שגופות האנשים לגבי העפר, ככלים לגבי הכסף. וא"כ כמו שעשיית הכלים בהכרח מחודש היינו שקדמו הכסף, כמ"כ גופות האנשים קדמם העפר. וא"כ ע"כ הי' זמן שלא היה אדם עדיין רק עפר, א"כ האדם מחודש)*.
יח ולכאורה י"ל שעשיית הכלים מהכסף לא דמי ממש לגופות האנשים לגבי העפר. כי עשיית הכלים זאס"ז אינו דומה לעשיית גופים זאס"ז ששם מן הכסף ממש עושים הכלי, והכא בא ע"י גלגול רב שאב ואם אוכלים תבואת הארץ שיש בה יסוד העפר כו', ועשיית הכסף מהארץ ודאי נתחדש, ומוכרח שקדם אל הכלים. ועוד שעשיית הכלים זא"ז אינו דומה להתחדשות הראשון כי עשיית הכלים זהו יש מיש, רק שינוי הצורה לבד, והכסף מהארץ שינוי גמור והויה חדשה. על כן כיון שהויה חדשה נעשית ונתחדש רק פעם א' ודאי הוא מחודש אף ששינוי הכלים זא"ז אח"כ היה בל"ג פעמים, מ"מ ע"כ קדם להם מעשה הכסף מהארץ. אבל בגופות בנ"א שהתהוות הדורות זה מזה הכל בסגנון אחד, ואת"ל שעברו בל"ג פעמים אף שע"כ הכל מעשה ידי אדם שמא מ"מ אין הכל מחודש, ע"ז נשיב בס"ד, דהא אנו אין מביאין ראיה רק מחתיכת כסף אחר שכבר נעשית כסף שגם היא בהכרח קדם לכל הכלים לבד מה שקדם לה העפר שממנה מהפכים לכסף, כ"א גם קדימת החתיכת כסף לגבי כל הכלים שעשו ממנה, ע"ז י"ל דדומה ממש לענין הגופים לבד העפר, ואף שהגופים מהעפר באים ע"י גלגול רב משא"כ בעשיית הכלי מהכסף, מ"מ לענין המבוקש, אין לחלה, שמ"מ העפר יסוד להגוף כמו הכסף להכלי, אף שבהגוף מתערב עוד אר"מ עכ"פ עיקר יסודו הוא העפר. ואף שגם מהעפר אל הגוף נמשך ע"י ממוצעים התבואה ואב ואם, מ"מ לקושטא דמילתא אין נפקותא, שבשני הענינים הטעם שוה שבהכרח החומר קדם אל הצורה קדימה זמניית ממש, דממנ"פ לדבריהם שעיקר טענתם על הקדמות באנשים הוא לא מצד אב ואם עצמם כ"א מצד שמעפר יסודם. א"כ העפר הוא לאנשים כמו הכסף אל הכלי. ולפי האמת אשר לא כן כ"א גופות אב ואם הוא המקור לבניהם אחריהם, ולא שייך העפר לזה, בלאו הכי מוכרח שכל הגופים מחודשים.
(קיצור. מה שלכאורה יש לומר שאין הגופות לגבי העפר כמו הכלים לגבי הכסף, משני טעמים הא' שהגופות באים ע"י אמצעיים רבים מהעפר, משא"כ הכלים מהכסף. הב' שאל הכסף יש עוד דבר קדום היינו העפר שממנו נעשה, א"כ שם מוכרח יותר החידוש בהכלים. ושמ"מ אין שום חילוק, כי החילוק האחד אין נפקותא שמ"מ העפר יסוד להגוף כמו הכסף להכלי, ומה שהוא ע"י ממוצעים אין נפקותא לדינא. והחילוק הב' ג"כ אין נוגע לנו מאחר שדי לנו בקדימת הכסף על הכלים לבד הקדימה הראשונה של העפר להכסף, דדל מהכא קדימה זו אף אם יצוייר שיש כסף ממש בארץ שלא קדמו עפר, עכ"ז די להכריח שהכלים מחודשים).
יט ומכל זה נדחה הטענה של הפילוסוף שיוכל לומר ראובן בן יעקב ויעקב בן יצחק ויצחק בן אברהם כן אל לא תכלה כו' מחמת הטענה מהזמן שלדבריהם אינו מחודש, והוא בא ג"כ שעות רבות זאס"ז אל לא תכלה כמ"ש הרמב"ם במ"נ ח"א פע"ג בד"ה ההקדמה הי"א, ובהקדמה לח"ב הקדמה ך"ו. וכבר כתבתי לעיל אות י"ג לחלק ביניהן אף לדבריו. וכאן נוסיף בס"ד, דהתם שעות ורגעי הזמן הם חלקים מובדלים, ואין להם נושא אחד לכולן אבל הכא שעל כרחך כל הגופים יסודם מהעפר, והעפר קדם להם בודאי, כמו הכסף להכלים, א"כ הם ודאי מחודשים. ונמשיל עוד משל לענין עשיות כסף וכלי כסף מעפר הארץ שרוב הכסף והזהב אין
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.