מב, א

מאד. א"כ מצד שנושא כולם הוא חומר אחד יש להחשיבם גוף אחד, ואזי ודאי מוכרח שהוא מחודש, דזה אין מספקים אף הם שמא יש איש אחד שהיה קדמון באיש, ומודים הם ג"כ שכל פרטי האישים היו מחודשים, אבל כיון שנאמר שלא היה רק איש אחד על כרחן הוא מחודש.

[kitzur_begin] (קצור . שי"ל כיון שכל הגופים היו נשואים רק על גרגיר עפר הזה הוה להו רק גוף אחד ואיש אחד. והכל מודים שקדמון באיש לא היה א"כ הכל מחודש). וא"כ פשוט שאינו דומה לשעות ורגעי הזמן דהתם אין להם נושא אחד א"כ הם חלקים רבים אבל הכא י"ל שהם גוף אחד וא"כ הוא מחודש. והרי זה עד"מ כמו חתיכת כסף אחת גדולה שעשו ממנה גביע. והנה הגביע ודאי מחודש שהוא מעשה ידי אדם ואין גדל כן בארץ. והנה אם נצייר שאח"כ שברוה והתיכוה ועשו מהן גביע אחר או קערה, פעמים רבים זאס"ז, כלים מכלים שונים, או הכל גביע זאס"ז, מ"מ אין ספק שכל הגביעים יהיו כמה שיהיו הכל מחודש, כיון שהחתיכה כסף אחת היא והיא קדמה בהכרח גם להגביע היותר קדמון, ובהכרח היה זמן שהיה חתיכה זו בלי צורת גביע, עד שאח"כ עשו ממנה גביע. וכיון שכן ע"כ הגביע היותר ראשון ג"כ מחודש, מאחר שיש דבר קדם לו הוא חתיכת כסף, ואף שעשו ממנו גביעים רבים זאס"ז עכ"ז הכל מחודש. שכמו אם עשו ממנו גביע רק פעם אחד וחזרו והתיכוהו ומונח כן מאז בלי צורה כלל ודאי הגביע מחודש כמו כן אין חילוק אף אם עשו ממנו באמצע כמה רבוים גביעים זאס"ז או כלים מכלים שונים הכל מחודש. דה"ז ממש כאלו הגביע הראשון עומד לפנינו גם עתה שהרי חומרו כאן, ובודאי הגביע הראשון מחודש, דנלך אחר הטעם. דכמו אילו היה מונח כן הגביע הראשון ממש עשוי או מהותך היינו יודעים שבודאי אינו קדמון כ"א מחודש מפני שאין גדל כן גביע בארץ רק בהכרח נעשה מן חתיכת כסף ע"י אדם, כמו כן גם כשנעשה ממנו עוד רבוי פעמים כלים זאס"ז הלא עכ"פ ידוע ומוכרח לנו שכל ענין כלי שהיה בו הכל מחודש, וקדם לו החתיכת כסף. [kitzur_end]

[kitzur_begin](קיצור. ונמשיל כמו חתיכת כסף גדולה שעשו ממנה כלים מכלים שונים בזאס"ז, שעכ"ז הכלים מחודשים כלים, מאחר שיש דבר קדם לו הוא חתיכת הכסף, וכמו אם עשו ממנה כלי רק פעם אחד).[kitzur_end]

והנה כמו כן גופות האנשים שיסודם מעפר, כמ"ש וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה. וגם כל טענת הפלסופים להכחיד החדוש זהו באמרם כי על גופות האנשים עם שהיו לפי דבריהם בל"ג הם מתנועעים על אורך בעל תכלית הוא יסוד העפר כמש"ל אות ט"ו בשם מנוח הלבבות (ושם נקט החומר הראשון אבל הענין הוא יסוד העפר) שא"א להכחיש שהנשאר מהגוף הוא עפר, וכמ"ש ואל עפר תשוב. וכיון שכן על כרחם ערך העפר אל הגופים הוא ממש כמו חתיכת הכסף לגבי הגביע שכמו שהכסף קדם להגביע כן לדבריהם שטענת הקדמות באנשים הוא מיוסד על שהעפר הוא הנושא לכל הגופות א"כ הוא נושא להם כמו הכסף לגבי הגביע. א"כ ע"כ הגופים הם מחודשים ובהכרח שקדם להם העפר מן האדמה ועיין לעיל ח"א סעיף ך' ך"א בענין ראיה שלישית של רס"ג, וכמו שבענין הכלים בהכרח קדם הכסף אף אם עשו כלים רבים זאס"ז כמו אם עשו רק כלי א'. כמ"כ לענין גופות האנשים אין חילוק אם הורכב ממנו רק גוף אחד ועומד כך אדמת עפר מעת שפשט צורתו הראשונה, היינו גוף הראשון ששב אל העפר, שודאי הוא מחודש שהרי העפר קודם אל גוף זה כמו כן אף אם היו ממנו גופים רבים זאס"ז, ע"כ קדמם העפר. א"כ שבנו אל מה שהתחלנו שכיון שעפר אחד שלפנינו בהכרח היה נושא לכל הגופים א"כ כל הגופים שהיו בו חשבינן להו כגוף אחד ארוך, לענין שעל כרחך קדמם החדוש, שמעפר זה נבראו