קכג, א

הטעם השלישי. שי"ל באמת שעכ"פ כמה גופים מכל הדורות החולפים מכל דור ודור קיים ממש עפר שלהן בפני עצמן, וא"כ ה"ז ממש כאלו אחד מכל דור ודור החולף קיים גם עתה ממש, שמבואר ומוכרח שכל האנשים של דורות החולפים היו מחודשים ובעל כרחך שהיה אדה"ר יציר כפיו של הקב"ה, וכל זה אף לדעת הפלסוף בענין הזמן, ודעת הרבה גדולי חכמי המחקר אינו כדבריו אלא שהזמן ג"כ מחודש, ומ"ש במד"ר מלמד שהי' סדר זמנים קודם לכן היינו כמאמר הסמוך לו מלמד שהיה הקב"ה בונה עולמות ומחריבן ואמר דין הניין לי ודין לא הניין לי, והוא ענין עולם התהו, ומאז התחיל ענין הזמן, והיינו מעת אצילות הספירות, אבל הוא ית' למעלה מגדר זמן, ואף לפי הסברא שההמשך מציאות הבורא יתברך המשך אין תכלית לו הוא ג"כ דמות זמן, מ"מ כיון שדמות זמן זה אינו רק ענין ההמשך מציאות הבורא הקדמון, לא המשך זולתו מהנבראים, אין לדמות כלל לזה ענין השתלשלות עו"ע של הדורות האנשים, שכשם אם היה קיים אחד מכל דור היינו רואים בעיני ראייה ממש שכולם מחודשים, א"כ כמו"כ אף שאינן קיימים כיון הטעם הכל אחד, ומה דמות תערכו להם עם המשך מציאות הנמצא הקדמון, ואפ"ל שגם הפלסוף לא רצה לדמותם לענין חלקי הזמן רק לשטתו ושטותו שהזמן קדום כמו שהוא עתה בההמשך מציאות הנבראים והילוך המזלות, אף שגם לזה הדמיון כוזב כנ"ל, אבל לדמות זמן של ההמשך בבע"ת של הבורא הקדמון לבדו י"ל גם הוא יודה שאין לדמות לזה המשך דורות האנשים.

[kitzur_begin] קיצור. שהפלסוף ג"כ לא יחלוק על דורות האנשים אם אחד מכל דור היה קיים, רק כיון שאינן קיימים מדמה זה לחלקי הזמן וכשטתו שהזמן אינו מחודש, וע"ז יש להשיב חמשה תשובות, האחד הרי דעת גדולי החכמים שהזמן מחודש, מהן ע"פ מופת שיש להן ע"ז וכמש"ל סוף אות ה', והרמב"ם אע"פ דס"ל שאין ע"ז מופת עכ"ז דעתו ג"כ כן. הב' דאף לשטתו שהזמן אינו מחודש עכ"ז דורות האנשים אף כשאינן קיימים באיש יש לדמותן לאם כשהן קיימים באיש, ולא להזמן ומכ"ש לבחי' דמות זמן של ההמשך מציאות הבורא הקדמון הוא לבדו. השלישי, כדברי האו"נ בפירושו להח"ה שער היחוד פ"א ס"ק י"ד דדורות האנשים כיון שבן נתלה באביו ואביו באביו כו', ה"ל ממש כמו עלות ועלולים שמוסכם מהכל ששקר שילכו לאין תכלית, משא"כ בחלקי הזמן כמש"ל סעי' ז'. הרביעי, ג"כ מדברי האו"נ בפירושו להכוזרי מאמר חמישי פרק י"ח שא"כ הרי הודית בלתי בע"ת בפועל כו', ועמ"ש מזה לקמן סי' כ"ה להוסיף על דבריו, וז"ל ומעתה יתבאר מצד אישי המין הנמצאים לפנינו מאדם ובהמה וצמחים שהם נמשכים בזרעם ותולדותם שעל כרחך יש ראשון לכל אחד מהמינים אשר לא נולד מאשר שלפניו (ר"ל אלא כמו אדה"ר שהיה יציר כפיו של הקב"ה וכן בבהמה תוצא הארץ נפש חיה כו'), שאלו תאמר שכך נתהוו אחורנית זה מזה עד בלי ראשית ותכלית, הרי א"כ אלו האישים הנמצאים לפנינו הוצרכו לכל אותן שלפניהם ולפני פניהם עד בלי קץ, נאמר לבעל הריב אלו חסר אחד מכל המין הרבוי העצום לפני אלף או[kitzur_end]