מא, ב
[kitzur_begin]כמו גבול המחודש, שבבחי' קדמות יוכלו לומר בלי גבול פעמים אין מספר. וא"כ ע"כ הדורות מחודשים אף שהיו בלי גבול. ואם תאמר שהזמן מחודש א"כ א"צ לכל זה וזהו מבוקשינו). [kitzur_end]
לא נשאר לומר רק שמא היו בו גופות בלי גבול כ"כ עד בחינת קדמות, וע"ז נשיב כיון שזה רחוק מאד בתכלית מטעם המבואר אות י"ב ואות י"ד, א"כ כיון שעכ"פ מכל הגופות שהיו בו נשאר ממש והוא גרגיר זה. וא"כ יהיה בו רבוי כמה שיהי' נראה כאילו כולם לפנינו ונחלק עד"מ עפר זה לפרורים דקים בלי תכלית אף שא"א לומר כן בפועל מ"מ במחשבה נחשב וכאלו כל א' מהגופים שהיו בו עומד לפנינו יהיו בל"ג פעמים בל"ג. מ"מ כיון כולם לפנינו ע"י עפר זה שלהם שנשא את כולם וא"כ כולם וכל המין מחודש. כי בהכרח בל"ג למטה ממדרגת קדמות, ולא דמי לרגעי הזמן אף לשטתם שאינו מחודש, מחילוק הנזכר לעיל אות י"ד. דהכא עכ"פ נשאר העפר ממש מכל דור שהיה בעולם, אלא שהיה נושא עוד לדורות שאחריו. משא"כ הזמן החולף לא נשאר ממנו מאומה, וגם בעצם אין בו ממש כלל, שיהיה שייך לומר רואין את החולף כאלו ישנו א"כ אין שייך עליו כל כך השאלה והתשובה הנ"ל אבל בגופות דורות החולפים שיש בהם ממש ונשאר קיים לפנינו מכל הדורות שחלפו ואין שום אחד שיאמר עליו שלא נשאר ממנו רושם עתה ואם כן אף שהיו נושא לגופות רבים במאד מאד מ"מ הריני רואה עפר זה כאילו עד"מ מתחלק לפירורים רבים במאד מאד כשיעור כל הגופים שנשא יהיה הרבוי כמה שיהיה. וא"כ כולן עומדים באיש וכל המין מחודש. ועוד דאם לא כן תאמר שהגוף היותר ראשון נידון כחולף לגמרי וכאילו לא נשאר ממנו רושם כלל. וזה דבר שלא ניתן להאמר, דהא ודאי אין העפר נושא לגוף השני יותר מלהראשון, ואדרבה בכל מקום הראשון עיקרי וחשוב יותר, והרי אם היה נושא רק לגופות במספר מוגבל על כרחנו הוא נושא לגוף הראשון יותר עד שהרי זה כאלו כולם עומדים לפנינו ממש שיהי' גלוי מזה לעין כל שכל המין מחודש. א"כ כמ"כ ממש כשתאמר שהוא נושא לגופים בלי גבול ברבוי מאד עכ"פ היותר מוקדם נחשב ונרמז בו ג"כ שמפני שנשא אחריו גופות אחרים לא נעקר ממנו היותר קודם, וה"ז כאלו כולם עומדים באיש ועי"ז גלוי לכל רואה שהמין מחודש. ואף אם נאמר שכיון שאין לכל דור עפר מיוחד ממש אין זה גלוי לכל כמו אם היו קיימים ממש באיש. מ"מ בלאה"נ סברא זו רחוקה שיהי' נושא לגופים בל"נ כ"כ. ועכ"פ מהני טעם לחזק הטענה דרואין הנז' אות י"ד והטענה הנז' אות י"ב
[kitzur_begin] (קיצור. לא נשאר רק לספק ספק רחוק מאד שמא היו בו גופות לבלי גבול כ"כ, עד מדרגת הקדמות. ע"ז נשיב ונאמר סותרו, כיון עפר זה הוא הנושא לכל הגופות, ויותר נשא לגוף ראשון ראשון, נראה כאילו הם כולם לפנינו וא"כ כולם מחודשים. ואם לא נרצה להכחיש שלא היו בלי גבול כ"א בגבול. אך זה ודאי שהם מחודשים וגם י"ל שיכול לחלק במחשבה העפר לפרורים דקים בלי גבול עד שיהיה נראה כאלו כל סכי הגופות בלי גבול שהיו בו כולם לפנינו).[kitzur_end]
יז עוד אפשר לומר משל הנ"ל, מהגרגיר עפר שנשא לגופות זאס"ז ברבוי מאד, בענין אחר להכריח מזה החדוש והוא שאני רואה גרגיר זה, כאלו הוא גוף אחד ארוך מאד וזקן מרבוי הזמן ההוא, וקיים כולו באיש מאז היות ממנו גופים עד עתה, כיון שכל הגופים הרבים היו נשואים על עפר זה האחד א"כ הוה להו כל הגופים הרבים הנ"ל כגוף אחד ארוך מאד ר"ל זקן מזמן רב מאד היינו מאז היות בו הגוף היותר מוקדם עד עתה הכל נחשב גוף אחד מחמת שהרי חומר כולם היה גרגיר עפר הזה, רק שפשט צורה וחזר ולבש צורה אחרת וחזר ופשט צורה ולבש צורה וכן חוזר חלילה. עכ"פ מאחר שהחומר אחד אף שהצורה משתנה רבוי פעמים
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.