טז, א

קדוש, אין זה כמותו ח"ו כמשארז"ל קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם, ור"ל שאינו בגדר אחד כלל כי אין ערוך בין נברא לבורא, וזשארז"ל אות הוא בצבא שלו, וז"ש במד"ר שם אלא שחביבין הצדיקים שקראן בנים, היינו שחבבן כחביבות האב אל הבן, אבל לא שהם תולדות ממש.

ואף לפ"ד חכמי הקבלה האמיתיים שהנשמות נאצלו ממש מע"ס דאצילות ע"ד המשכת הבן ממוח האב, ונמצא שהן בחי' תולדות, אך תולדות אלו הם רק מז"ת דאצילות הנק' ג"כ שמים וארץ, ואינן ערוך גם לג"ר, וכ"ש לגבי עצמות המאציל, שהע"ס נקרא רק שם והארה ממנו ואינו נוגע לעצמיותו כלל. ועוי"ל שנשמות כאלו שהן תולדות מע"ס דאצילות הם ג"כ למעלה מהבריאה ועלו במחשבה הקדומה כמשארז"ל ע"פ עם המלך במלאכתו ישבו, והתהוותן ואצילותן שוה לעת אצילות ז' תחתונות דאצילות.

עכ"פ מכ"ז נשכיל לשמים והארץ והים שיש להם תולדות ממש כערכן, א"כ מוכרח שהם נבראים ואינן בוראין, ומת ובלה. אך כ"ז לסניף ולהשכיל, אבל העיקר יש לומר טעם המד"ר כטעם הגאון, דכיון שהשמים והארץ והים יש להן תולדות, וא"כ על כרחנו שיש איזה משך זמן שלא היו התולדות כלל כמשנ"ת למעלה, וא"כ התולדות כיון שקדמם ההעדר הם ודאי מחודשים ונבראים ואינן בוראים, שהבורא לא קדמו העדר ח"ו, ונק' אל עולם, שמציאותו קדום, מאז מעולם. וכיון שתולדות השמים והארץ והים קדמם ההעדר הם נבראים ואינן בוראים, א"כ גם השמים והארץ והים בעלי התולדות האלו, שהרי לא קדמו לתולדתן רק זמן מוגבל, א"כ ממילא מוכרח שהם ג"כ נבראים ואינן בוראים, והם ג"כ מת ובלה ר"ל שיש קצבה וגבול לעמידת השמים והארץ, כמ"ש בישעי' סי' נ"א ו' כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה. וא"כ הפסוק אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, יש לעשות ממנו אסמכתא לדברי הגאון. ור"ל כי השמים והארץ כיון שיש להם תולדות והם שהגאון קורא אותם מקרה, והם ג"כ כל המקריים שמתחדשים בשמים וארץ, וזהו בהבראם, שמזה מופת והכרח שגם השמים והארץ עצמן הן נבראים ומחודשים.

עיין בתוי"ט^* בחולין פרק העור והרוטב משנה ו' גבי עכבר שחציו בשר וחציו אדמה מ"ש וזו טענה גדולה על מאמיני הקדמות, ויש לפרשו גם ע"ד מ"ש כאן.

שעל כרחך התהוות עכבר זה הוא מקרה מתחדש על האדמה, והיא תולדות הארץ ממש, וע"כ האדמה קדמה לו, וא"כ מין זה ודאי מחודש ולא קדמון שהרי האדמה קדמה לו. וכיון שהאדמה קדמה לו רק זמן מוגבל, א"כ גם היא מחודשת. אך נ' התוי"ט יש לו עוד כוונה מה שיש לדחות מזה דעת מאמיני הקדמות, לבד הטעם שכתבתי. ועמ"ש עוד מדברי התוי"ט לקמן סד"ה והרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשניות במסכת ברכות:

וא"ת שהשמים והארץ קדמו להמקרים והתולדות זמן בלתי מוגבל זהו ודאי לא יתכן אף לפ"ד מאמיני הקדמות שהרי הם אומרים שעולם כמנהגו נוהג מעולם.

ומעולם היו המקרים האלה. והנה עפמ"ש לקמן דמין האנשים ובע"ח הנולדים זמ"ז מוכרח שיהי' מחודש, וכן הצמחים שצומחי' זמ"ז כמו תפוחים ואתרוגים עד"מ שאין צומחי' רק ע"י נטיעת גרעיני תפוחים, והרי הן כמו אנשים הנולדים זה מזה, וא"כ הם ג"כ ודאי מחודשים וכמו שהשוה אותן האו"נ^* מאמר א' סי' א' לאנשים ובע"ח, והרי הם הם המקרים של הארץ, וע"כ הארץ לא קדמה להן רק זמן מוגבל א"כ זהו מופת עוד שגם השמים והארץ מחודשים.