קכב, ב

מוכרח שהכל מחודש, נאמר דכמ"כ שאין קיימים באיש כיון הטעם שוה, ויהי' ההכרח לחלק בין הדורות אנשים ובין הזמן ע"ד שהיית מחלק ביניהן אם כולם היו קיימים באיש, ר"ל אפילו גוף אחד מכל דור.

(סעיף יג). והנה מאמיני הקדמות ג"כ לא יחלוקו כלל אם אחד מכל דור היה קיים באיש, ולא מצאו מקום להטיל ספק בזה רק כשאין קיימין באיש, דאז רוצים לדמות זה לחלקי הזמן, שהרי כל זמן החולף לא היה רק מחיבור שעות וימים ושנים עד"מ דהיינו ענין עבר הוה ועתיד, וכל שעה וכל יום וכל שנה היה מחודש וקדמם ההעדר וכמו דורות אנשים, וא"כ איך אפשר שמימים המחודשים יתקבץ הקדמות, לכאו' זה אי אפשר וכמ"ש סעי' י"ב, והרי לדעת הפלסוף הזמן אינו מחודש כ"א קדמון דהיינו המשך מציאת הקדמון הבורא, שהיה המשך מציאות אין תכלית לו, ובבחי' זמן ממש, א"כ ע"כ אפשר מציאות זמן חלקים זאס"ז לבלתי תכלית ולקדמות, והיינו כיון שאין נמצאים יחד כל החלקים, וכמו"כ יאמרו בדורות אנשים כשאין נמצאים יחד באיש כ"א זאס"ז באמרם מאי שנא מחלוקי הזמן.

ועמ"ש לעיל סעיף ז' מ"ש האו"נ שזה הדמיון שמדמים דורות האנשים לחלקי הזמן הוא כוזב כו' יעו"ש, ואנו נוסיף עוד טעם דהא ע"כ גם לדברי הפלסוף על כרחו שלא בטובתו אם אחד מכל דור החולף היה קיים באיש גם עתה היה מוכרח להודות שהכל מחודש, ויוכרח לחלק בין זה ובין הזמן, אף שהחילוק יש להשיב עליו, ואין טעם כ"כ להחילוק כמ"ש במ"א, ולכן הח"ה שער היחוד פ"ה השוה שני הענינים יחד, עכ"ז יוכרח הפילוסוף לקבל החילוק מאחר שא"א להכחיש מה שנראה בחוש שכשנמצאים מכל הדורות עתה באיש הכל מחודש, וא"כ נחזי אנן הדורות שחלפו אף אם אין קיימין באיש למי נראה להקישן, אם להדורות כשאחד מכל דור החולף קיים באיש או לחלקי הזמן, וע"ז יש ג' טעמים אמיתיים שיש להקישן להדורות כשקיימין באיש ולא להזמן, הטעם האחד הוא מ"ש לעיל סעי' ז' בשם האו"נ שהזמן אין חלק המוקדם סבה להמאוחר כו' משא"כ הולדת איש מאיש כו' זה קשור בזה וכל איש תלוי במולידו כו' עכ"ל, ור"ל דכיון שגם האחרון תלוי ומקושר בהראשון ה"ל ג"כ כאלו כולם קיימים באיש גם עתה, משא"כ בחלקי הזמן כן מבואר בדבריו לפירושו לכוזרי מאמר חמישי סי' י"ח, הטעם הב' הוא שהרי גבי דורות האנשים שיש בהם ממש גופים גשמיים אף אם אינן קיימין באיש, י"ל רואין אנו כאלו הן קיימין באיש, שהרי אפשר היה שיהי' קיים באיש עפר של גוף אחד מכל דור יהיה קיים בפ"ע ועל דבר זה לא יכחיש רק עקש ופתלתל שאפשר היה, וכיון שהיה אפשר בודאי לכן י"ל רואין אותן כאלו הן קיימים באיש, שאזי מוכרח שכולם היו מחודשים, ולא דמי להזמן אף לפ"ד הפלסוף שהזמן הוא דבר שאין בו ממש לא שייך כלל לומר רואין אנו כאילו כל הימים שחלפו קיימים גם עתה, וחילוק זה יש בו ממש יותר לחלק בין דורות האנשים ובין הזמן יותר ויותר מחילוק של הפלסוף בין הדורות כשקיימים באיש ובין כשאינן קיימים.