טו, ב
באיש הי' מודה שהכל מחודש. וא"כ הארץ לגבי מיני צמחים ואילנות, א"ת שהם קדמונים ע"כ השמים והארץ שהם אביהם ואמם של הצמחים ואילנות הם קדמו להצמחים ואילנות ומהם נולדו אח"כ צמחים ואילנות א"כ ה"ז ממש כמשל הנ"ל שהי' אב ואם קדמונים ומהם נולדו הבנים מחודשים שזה אי אפשר, דכיון שהבנים בהכרח מחודשים והיו זמן מה שלא היו נמצאים א"כ הכל מחודש. וזהו מאמר הגאון שכל הדבק למחודש שהוא כמוהו כו'. ולכן יש להעמיד ראיה זו של הגאון על חדוש העולם, ולצרפה ג"כ עכ"פ לשאר הראיות והמופתים שהביאו על החדוש. ובמ"א כתבתי שמזה ג"כ ראיה ומופת שכל דורות האנשים היו מחודשים, דמה חסרת לספק בהקדמות אם זוג אחד איש ואשתו היו קדמונים הרי הם כשמים וארץ שיש להן ג"כ תולדות, והעקשים טוענים שהם קדמונים, כמ"כ בזוג הנ"ל וההכרח שהכל מחודש זהו מפני שיוצאי חלציהם הם מחודשים. ואף שתאמר שהיו זא"ז בלי תכלית ובלי גבול עכ"ז כיון שהם מחודשים וקדם להם זוג הקדמון תוכרח להודות שהכל מחודש. א"כ ה"ה או כ"ש כשלא היו זוג קדמון כיון שכל הדורות שהיו היו מחודשים מאב ואם מוכרח שהכל מחודש, והיינו הך שכיון שנולדים מאב ואם מוכרח שאינן קדומים.
כא ומצאתי ראיה לדברי הגאון מהמדרש רבה פ' בראשית פרשה י"ב, ע"פ אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, וז"ל לכל יש תולדות שמים וארץ יש להם תולדות שנאמר אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, הרים יש להם תולדות שנאמר בטרם הרים ילדו וגו' תני כל מי שיש לו תולדות, מת ובלה ונברא ואינו בורא, וכל מי שאין לו תולדות, אינו לא מת ולא בלה ובורא ואינו נברא. ר' עזריה בשם רבי אמר כלפי מעלה הדבר אמור (פי' המ"כ זה שאמר מי שאין לו תולדות כו' ר"ל הקב"ה וכן פרש"י עכ"ל, ועיין במד"ר בקהלת ע"פ יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו, דקאי על הקב"ה יעו"ש) כל מה שאתה רואה תולדות השמים והארץ הן עכ"ל לענינינו. וביומא פרק הוציאו לו דף נ"ד ע"ב פרש"י תולדות השמים מאורות וכוכבים, ועוד שם במד"ר פ' הנ"ל ע"פ כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ ואת הים, ג' דברים הללו הן הן עיקר ברייתו של עולם ושהו שלשה ימים והוציאו ג' תולדות, הארץ בראשון כבית הלל (ר"ל שנבראת ביום ראשון) ושהתה ג' ימים ראשון ושני ושלישי והוציאה ג' תולדות אילנות ודשאים וג"ע, רקיע בשני ושהה ג' ימים והוציא ג' תולדות חמה ולבנה ומזלות, ומים בשלישי ושהו ג' ימים שלישי רביעי וחמישי והוציא ג' תולדות עופות ודגים ולויתן כו' עכ"ל.
נמצא יש תולדות לכל ג' דברים אלו שהם עיקרו של עולם, וע"ז אומר המד"ר כל מי שיש לו תולדות הוא נברא ואינו בורא, ואפ"ל מכמה טעמים האחד כמו שאנו רואים במדבר וחי שיש להן תולדות הם מת ובלה ונבראים ואינן בוראים כמ"כ אנו מקישים ומדמים מזה לכל דבר שיש לו תולדות שהוא מת ובלה ונברא כו', וכעין זה הביא הרמב"ם במ"נ ח"א ר"פ ע"ד בשם חכם אחד שבמחודש אחד יש ראיה שהעולם מחודש כו' ע"ש, דהכוונה להביא ראיה מהאדם והתמר שהוא הוה ונפסד לכל העולם, ואף שהש"ט כ' שזה הדרך הוא חלוש, אינו מוכרח כי אינו מביא ראיה מאדם אחד, כ"א מכל אישי האדם שעברו וחלפו, ומכל מיני אילנות שעברו וחלפו כו', אך עוי"ל בטעם ראיה זו, ע"ד מ"ש הרמב"ם במ"נ ח"ג פט"ו לנמנע טבע קיים כו' כמו היות השם ממציא כמותו או משיב עצמו להעדר או שיתגשם או שישתנה כל זה מכת הנמנע ולא יתואר השם ביכולת על זה עכ"ל, וז"ש יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו דקאי על הקב"ה שא"א שיהי' לו תולדות שהתולדה הוא ערך ממש להמוליד וכמו נתח ממנו, והרי נמנע היות השם ממציא כמותו, ומשארז"ל עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.