קכב, א

סעיף ט'^*. דלגתי ואין צורך כ"כ.

סעיף יו"ד. והנה אם היו כולן קיימין באיש או אחד מכל דור, יש לראות זה בעין הרואה ממש דא"א שילך אל לא תכלה, נמשיל על מספר הדורות ממשל שורות אילנות כי האדם עץ השדה, עיין מד"ר פ' וירא ר"פ נ"ג, וכל שורה גבוה מחברתה ערך כ"ה או שלשים אמה, וכשאומרים שעכ"פ אין שום שורה שתהי' היא עצמה גובהה מן הארץ בלי גבול רק בגבול אזי נאמר שהכל מוגבל, כי פשוט שהשורה היותר עליונה כוללת כל מה שתחתיה וגבוה מהן, וכיון שהיא מוגבלי הכל בגבול, כמ"כ באנשים הנק' עץ השדה, דור למעלה מדור ערך כ"ה שנה, וכשנתברר שאין לשום דור קדמון כ"א מחודש, א"כ הכל מחודש, דממשל הגבול של השורות יש ללמוד להחידוש, וא"כ כשאחד מכל דור שחלפו לפנינו והרי אין שום אחד קדמון כ"א מחודש, ה"ז כמו שורות רבים מאד כשאין שום שורה שתהיה גובהה בלי גבול כ"א בגבול, שאז מוכרח שהכל מוגבל, כמו"כ מוכרח שכל הדורות מחודשים.

סעיף יא^*. אין מקומו כאן כ"א לאות ט"ז גבי קיצור השני גבי מ"מ ממ"נ לשטתם.

(סעיף יב). ועתה נבאר איך גם כשאין הדורות שחלפו קיימין באיש עכשיו הוא ג"כ נמנע שילך אל לא תכלה כמ"ש ססעי' ח'. וע"ז נאמר דהא מה שהודית כשכולם או אחד מכל דור קיים באיש, שמוכרח שהכל מחודש ושנתחדשו אחר ההעדר עד אדה"ר שהיה יציר כפיו של הקב"ה, כשתימצי לומר טעם וסיבת הענין הוא מפני כיון שמוכרח שבכולם אין בהם בחי' קדמון כ"א ההפך שכולם מחודשים, א"כ הרי מקיבוץ הרבה מחודשים זה אחר זה, לא יתקבץ כלל רק משך מחודש יותר גדול הרבה, אבל אינו ענין לקדמות כלל, וכמו שמקיבוץ הרבה חלקים גבוליים לא יתקבץ הבלי גבול, וכ"ש שלא יתקבץ ממחודשים הרבה ענין הקדמות, זהו תוכן וטעם הענין. וכיון שכן הרי ענין וטעם זה הוא שוה אף אם הדורות שחלפו אינן קיימים באיש, דהא מ"מ ברור לנו שכולם היו מחודשים מאחר שנולדו מאב ואם וברור שאין שום דור שלא היה מחודש, וא"כ הרי שייך טעם הנ"ל שמקיבוץ הרבה מחודשים לא שייך לקדמות כ"א הכל מחודש, וזהו ענין המושכל ראשון דלעיל ססעי' ח', מלבד הטעם דלעיל סעי' ז', שאיך ימצא אחרון כשאין יסוד מוסד ראשון, וא"ת היסוד מוסד ראשון הוא הבורא, הרי הם אינם נמשכים מהבורא בעצמו אלא ע"י מיצוע אב ואם, וזהו המושכל ראשון דסעי' ז', וכאן אנו מוסיפים מושכל שני שכיון שכולם היו מחודשים הכל מחודש, ומה שהצרכת שיהיו כולן קיימין באיש, זה אינו מוסיף כלל בטעם וסיבת הדבר, כ"א רק זה מראה לך שכן הוא בלי ספק ולא יבלבל אותך ולא יעמוד לנגד ענין הזמן וחלקיו, שלא יוכל לבלבל אותך על ענין הדורות, וזהו כשכולם קיימין באיש שאז נראה כן בחוש הראייה ממש, ותהיה מוכרח לחלק בין זה לענין הזמן, כיון שא"א להכחיש שאזי הדורות כולם מחודשים, אבל אחר שנתברר לנו שאם כולם קיימים באיש