קסא, א

[zman_begin]לחם [zman_end]

היתה לי דמעתי לחם. לחם ת"י למברי. והוא מענין סעודת הבראה. ובמשנה פ"ג דמ"ק דף כ"ד סע"ב ואין מברין אלא קרוביו של מת. ופי' הרמב"ם במשניות ומברין הוא שעושין סעודה לאבלים. ובערוך ערך בר האחרון פי' כמו ויבא כל העם להברות את דוד לחם. ש"ב סי' ג' ל"ה ושם פירש"י להברות לשון סעודה. וכן ולא ברה אתם לחם שם סי' י"ב י"ז. וגבי אמנון שם סי' י"ג ה' תמר אחותי ותברני לחם ת"י ותכלינני לחמא. ובתלים סי' ס"ט כ"ב ויתנו בברותי ראש ת"י בסעודתי. והמ"צ פי' דלשון זה הוא ענינו אכילה מועטת וכ"כ בקורק' ערך ברה שפירושו סעודה מועט'. והוא מדברי הרד"ק במכלול ערך ברה ובש"ב סי' ג' ל"ה. אכן מרש"י ות"י לא משמע כן.

יהל אור ע' קסג

[zman_begin]מה רבו [zman_end]

ראה ביאוה"ז להצ"צ כרך א' ע' תעא.

[zman_begin]מושל [zman_end]

להעיר מפסוק מושל באדם צדיק מושל ש"ב כג"ג ואתה מושל בכל דה"א מושל בגבורתו עולם תילים סו"ז, המושל בכל אשר לו בראשית כ"ד ב' והוא ימשול בך בראשית ג' י"ו תמשילהו במעשה ידיך תילים ח' ז', והנה כתיב המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו באיוב סי' כ"ה ב' והיינו שע"י הביטול שהם בטלים אליו ית' לפי שהמשל ופחד עמו.

אוה"ת ר"ה ע' א'שלו

[zman_begin]מחצצים [zman_end]

וכ"ז לפי הפי' דמחצצים ל' מחצית אמנם רש"י והרד"ק פי' בענין אחר. רש"י הביא ב' פירושים האחד שהוא מלשון מסדרי קרב, כמו מלך אין לארבה ויצא חצץ כולו, במשלי ל' כ"ז, והוא ענין גדוד וקבוץ, הב' לשון אבני חלוקי הנחל כמו ויגרס בחצץ שני באיכה ג' י"ו, והרד"ק פי' שהוא לשון חצים, וכן בתלים סי' ע"ז י"ח אף חצציך יתהלכו פרש"י כמו חציך, ויש שפי' שם שהם הברקים שהן ג"כ חציו של מקום וכמ"ש ויצא כברק חצו. והנה ענין חצים היינו תיבות התפלה כמ"ש בסידור ע"פ אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי ות"א בצלותא ובבעותא וע"ש שזהו ענין קול דממה דקה, וזהו מקול מחצצים.

אוה"ת וישב תתצז, א

[zman_begin]מילה [zman_end]

מילה מלשון כריתה כמו אמילם כו', ומלשון מוללין מלילות, וגם מל מלשון גילוי.

לקו"ת תזריע כא, א

[zman_begin]מלך [zman_end]

הוי' מלך בשני סגלין. מלך בשני קמצין. ימלוך. וגבי אדון עולם אשר מלך הוא בפתח תחת הלמד וכולם נמצאים בכתוב. היינו מלך בשני סגלין ה' מלך עולם ועד תלים יוד י"ו. ויבוא מלך הכבוד שם כ"ד ז'. וישב ה' מלך לעולם שם כ"ט י'. כה אמר ה'