קכא, ב

עכ"פ שהראשון שהכל תלוים בו יהי' קבוע במקום נאמן ובחנם דחה הרמב"ם והנמשכים אחריו זה המופת עכ"ל, וא"ת שעל טעם זה איך ימצא אחרון כשאין יסוד מוסד ראשון, ישיבו שיש להם תכלית ויסוד מוסד היינו החומר הראשון ובו יתחדש כל מה שיתחדש כו' ועלת החומר הראשון הוא השם יתברך כמו שהעתיק דבריהם הרב בעל מנוח הלבבות בפירושו לח"ה ש"א פ"ה, זהו באמת דברי שטות כיון האנשים אינן מתהוים מהחומר הראשון ולא מהש"י בעצמו בלי אמצעיים כהתהוות השמים והארץ ממנו אלא הם מתהוים מאב ואם וארז"ל ג' שותפים באדם כו', א"כ בלא שיתוף אב ואם נמנע התהוותם והרי האב והאם אין להם יסוד מוסד כ"א עוד אב ואם ובלעדם שקר התהוותם, וא"כ ה"ז ממש כמו בעלות ועלולים ששקר שילכו לאין תכלית וכדברי האו"נ, ועמ"ש מזה ג"כ לקמן סעי' כ"ד, הרי א"כ לפי"ז מושכל ראשון שזהו נמנע, וא"כ לפ"ז הענין הוא כמ"ש הרמב"ם ששקר הוא מחשבת קדמות העולם מתחלת מחשבה ולא יצטרך אל הקדמה אחרת כלל.

[kitzur_begin] קיצור. הרמב"ם במ"נ ח"א ס"פ ע"ג כ' שאם אמת כמ"ש קצת חכמי הפלסופים, שזה שיאמר ראובן בן יעקב ויעקב בן יצחק ויצחק בן אברהם, עד"מ ללא תכלה הוא מושכל בעצמו שזהו נמנע, יהיה קדמות העולם שקר מתחלת המחשבה. והרב אוצר נחמד ביאר טעם דבריהם ואיך שאמת כן הוא שמושכל ראשון הוא שזהו שקר ונמנע, ושבחנם נטה הרמב"ם מזה המופת.[kitzur_end]

ח) ולענ"ד יש לברר זה ביותר שיהיה קרוב יותר להשכיל איך שהוא שקר ונמנע ביותר מבעלות ועלולים, והוא כי הנה אם גופות מכל הדורות החולפים לפנינו היו נשארו קיימים באיש גם עתה אפילו מתים רק שגופן קיים, אפי' רק גוף אחד מכל דור ודור, היה נראה לעין כל ששקר שילך זה אל לא תכלה, שהרי כולם לפנינו וכולם מחודשים, ואין גם אחד מהם שיפול ספק עליו שמא גופו קדמון, וא"כ כיון שכולם לפנינו וכולם מחודשים ר"ל כל הדורות, א"כ נראה לעין כל אשר כל מין האנשים מחודש, ומוכרח שהיה מציאת זמן עצום שלא היו אנשים כלל, ולא דמי לגוף השמים והארץ שאין לברר עליהם כן כיון שהם קיימים באיש ואין יכולים כ"כ לראות בעין החידוש בהם, אבל בגופות האנשים כשאחד מכל דור שחלף הוא לפנינו כיון שכולם מחודשים אחר ההעדר נתברר החדוש בהם, אלא שי"ל זהו אם עכ"פ גוף אחד מכל דורות שחלפו קיים לפנינו, אבל כיון שאין ידוע לנו שאחד מכל דור קיים גופו או מקצת גופו בפ"ע י"ל שאין לברר כן שכולם מחודשים, מ"מ באמת אין לחלק מטעמים, וזהו שאמרו שהוא מושכל בעצמו בעיון הישר שא"א שיאמר ראובן בן יעקב ויעקב בן יצחק כו', עד ללא תכלה ולבחי' קדמות, דכך לי עתה כמו אם היו כולן קיימין באיש שברור שזה שקר ושוא, כמ"כ גם עתה זה שקר וכזב משום דאין טעם לחלק ביניהן.