יד, ב

אין ספק בה עכ"ל. ודברי בעל העקרים ח"ב פל"א במ"ש ובתנועות המתחלפות כו' ונשמר הסדר תמיד כו' נשפוט בהכרח שא"א מבלתי שיהיה כו' נמצא אחד מנהיג מקשר כל פרטי המציאות וחלקיו קצתם בקצת עכ"ל הם לקוחי' מדברי הרמב"ם במ"נ ח"ב ס"פ י"ט הנ"ל.

והנה מופת זה הוא מלבד המופתי' שהזכיר הרמב"ם תחלת ח"ב שהמופת הראשון בנוי מצד עצם תנועת הגלגל כו' לבד. וגם המופת השלישי הוא ענין אחר.

אבל המופת דכאן הוא הנז' בח"ב פי"ט ובעקרים ח"ב פל"א והוא מצד התחלפות תנועת הגלגלים אע"פ שחומרם אחד, ואעפ"כ יש ביניהם התחלפו' תנועות עצומות וזה חם וזה מקרר וכיוצא, והכוכב קבוע, ונשמר סדר תנועותיהם תמיד בל ישונה לעולם מזה נשפוט שיש נמצא אחד מנהיג כולם וקושרם ומייחדם.

כ^* ז"ל רס"ג מ"א פ"א. והראיה השלישית מן הראיות, והוא שמצאתי כל הגשמים לא ימלטו ממקרים (ופי' וכל מקרה מחודש א"כ גם העצם מחודש, כמו שיבא בסמוך אח"ז. רי"ל מקראקא) שיקרו בכל אחד מהם אם מעצמו או מזולת עצמו כמו שיולד החי והצמח ויגדל עד אשר ישלם ואח"כ יחסר ויתפרד חלקיו (ופי' המפרש הנ"ל כי עד"מ שיולד הצמח והחי הנה יקרא זה מקרה נשוא על חומר הארבעה יסודות שמהם נהיה זה הצמח והחי). (ב) ואח"כ אמרתי שמא הארץ נמלטה מאלה המקרים והשתדלתי בה ומצאתיה שאינה נמלטת מצמח וחיים שהם מחודשים, וידוע כי מה שאיננה נמלט מן המחודש שהוא כמוהו (ר"ל כמו שיפרש לקמן כיון שהארץ לא קדמה כ"כ להמקרים המתחדשים עליה היינו צמח וחי רק זמן מועט כמו קדימת שנה אחת שמשתהה עד שיגדל התבואה מהארץ, וכיון שהצמח ודאי כולו מחודש שהרי בהכרח הארץ קדמה להם זמן ממש כנ"ל, וא"א לומר בשום אופן שהצמחים הם קדמונים כמו הארץ, כמו שאי אפשר שהבן יהיה שוה בשנים עם האב, וא"כ הצמחים ודאי מחודשים, ומאחר שהארץ לא קדמה להם רק ערך שנה אחת, ועכ"פ זמן מה מוגבל, א"כ בהכרח שגם היא מחודשת, שכשתוסיף זמן שנה או כמה שנים על המחודש, הוא ג"כ מחודש, וזה פשוט. ולענ"ד מה שהשיג המ"נ ח"א פע"ג בהדרך הרביעי על מופת זה, אינה השגה כלל משום שכוונת הגאון, שהצמח והחי ודאי מחודשים כיון שגדילים מן הארץ ואין להם מציאות מעצמותם בפני עצמו כשמים וארץ, א"כ בהכרח הארץ קדמה להם זמן ממש, לא כמו שמים וארץ שי"ל שזה לא קדם לזה, וכיון שנולדים ומתהוים אחר איזה זמן מהארץ א"כ הם ודאי מחודשים לא קדמונים. וכיון שהארץ ג"כ לא קדמה להם רק איזה משך זמן מוגבל, בהכרח שגם היא מחודשת). (ג) אח"כ אמרתי שמא השמים נמלטים מחדושים כאלה כו' ויתחדש בהם אור כירח כו' וכאשר מצאתי החדושים שכללו אותם והם לא קדמו להם, והאמנתי כל מה שלא קדם החדוש הוא כמוהו בעבור שהוא נכנס בגדרו, ואמר הכתוב בחדושי שמים וארץ שהם מורים על תחלתם (ישעי' מ"ה) אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי, אני ידי נטו שמים, וכל צבאם צויתי עכ"ל. ר"ל כי הרי האדם גופו מד' יסודות, א"כ הוא מקרה מתחדש על הארץ כמו בעלי חיים כנ"ל סעי' ב', א"כ זה מורה שגם הארץ עצמה מחודשת, שהרי בהכרח קדמה להאדם, שהרי האדם גופו הוא עפר מן האדמה, וע"כ קדמה לו האדמה, כקדימת האב להבן, וא"כ האדם ודאי מחודש, כיון האדמה קדמה לו, וכיון שהאדמה לא קדם לו רק זמן מה, א"כ גם היא מחודשת. ועד"ז יש ראיה מצבא השמים להשמים, שבצבא השמים יש חדושים כנפילת אור קצתם בקצתם כמו הירח, וזה מחודש כמ"ש הגאון, א"כ גם השמים מחודשים.

(ד) והמפרש הרי"ל בד"ה כל מה שלא קדם החדוש הוא כמוהו, כ' קטבי זאת