קס, ב
ואכפי כפיותי כמו כי אכף עליו פיהו במשלי סי' י"ו כו' עכ"ל. ובסנהדרין דצ"ט ע"ב פירש"י כי אכף מלשון אוכף שהוא משים דברים בפיו תמיד כאוכף שעל החמור עכ"ל. ובתורת חסד פי' אחור וקדם צרתני הכוונה על יצה"ר ויצ"ט ותשת עלי כפכה היא התורה שהיא מכרחת האדם להיות טוב. וזה אתי שפיר עם מ"ש רש"י דכפך לשון כפייה שהתורה כופה ומכרחת את האדם להיות טוב. ועוד טעם שנק' התורה כפך כי עמל תורה פירשו רז"ל בסנהדרין דף צ"ט ע"ב שהוא ענין כי אכף עליו פיהו וגם הטעם שנק' התורה כף עפמ"ש במד"ר פ' בראשית ספ"א בענין מנצפ"ך שיש ב' כפי"ן ע"ש שנתנה התורה מכף לכף מכף ידו של הקב"ה לכף ידו של משה ועוד עפמ"ש בגמרא בשבת ס"פ הבונה דף ק"ד ע"א הוסיף לך כפיפה על כפיפתו מכאן שנתנה התורה במנוד ראש ופרש"י ברתת וענוה יתירה כו' ועמ"ש מענין כפייה ע"פ קח את המטה ודברתם אל הסלע. ועוי"ל שנק' התורה כף שיש בה עשרה מאמרות ועשרת הדברות דפי' בזח"ג פ' ויקרא די"א סע"ב שזהו ענין עשרה עשרה הכף בשקל הקדש. ואבן יחייא פי' כאלו שמת עלי כפך ואני מוקף ממנה כי מלא כה"כ ולפניו כחשיכה כאורה עכ"ל. וא"כ לדבריו אחור וקדם צרתני זהו נר"נ המלובשים בבחי' או"פ ותשת עלי כפכה הם המקיפים חיה יחידה וזהו ענין נשמה שנתת בי כו' ואתה משמרה בקרבי כו'. ומ"ע ספורנו כ' אחור וקדם צרתני קשרת אותי בזה ואסרת מלחקור מה לפנים ומה לאחור. ותשת עלי כפכה שלא אחקור מה שלמעלה ומה למטה עכ"ל.
הקיצור צרתני לשון מצור. וי"מ לשון צורה. כפיך פי' ידיך. או כפייתך. וי"מ דכפייתך היינו התורה.
יהל אור ע' תקכא
[zman_begin]כרמל [zman_end]
ראה אוה"ת שה"ש כרך א ע' קפ.
[zman_begin]לאט [zman_end]
ובמד"ר פ' קרח ומנין למקוה שצריך ארבעים סאה שנאמר מי השילוח ההולכים לאט בישעי' סי' ח' ו' לאט בגימט' ארבעים, ובמד"ר פ' וישלח ס"פ ע"ח דפ"א א' ע"פ ואני אתנהלה לאטי להוני להוני (פרש"י והערוך בנחת) כמ"ד את מי השילוח ההולכים לאט, ואפ"ל דהנה במד"ר שם פי' עד אשר אבא אל אדוני שעירה שהוא ענין ועלו מושיעים בהר ציון כו' ועד זמן ההוא אתנהלה לאטי דהיינו בבחי' מקוה ישראל ה' שזהו בחי' לאט.
אוה"ת יוהכ"פ ע' א'תקעח
[zman_begin]לוח [zman_end]
ויש להעיר מענין כתבם על לוח לבך משלי ג' ג', אם דלת היא נצור עליה לוח ארז שיר ח' ט', וארז"ל פ"ק דיומא שארז שולט בה רקבון וה"ע בית שני כו' אבל הלוחות הם לוחות אבן ולכן חרות על הלוחות, את כל לחתים יחזקאל כ"ז ה', על לוח אתם ישעי' ל' ח', ובאר על הלוחות חבקוק ב' ב', וענין לחי הוא שרש אחר ומזה לחייו כערוגת הבושם, ובגמ' ערובין נד"א דרשו לוחות ל' לחייו כנ"ל ס"ב וע' רבות ר"פ בראשית בענין אמון, לוחות יש לו, כענין פנקסאות וה"ע כענין מפה שנרשם בה צורת העולם בקצרה כו' א"כ מטבע קצר ע"ד עלמא דאתכסיא כו' כללים כנ"ל ובמ"א נת' בהפך מטבע ארוך א"א מטבע קצר ז"א.
אוה"ת תשא ע' א'תתקפג
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.