יד, א

הנביאים כולם לקחו הגלגלים והכוכבים מופת על מציאות השם בהכרח, ובא בענין אברהם מבחינתו בכוכבים מה שכבר התפרסם ואמר ישעיה מעורר על עשות הראיה בהם שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, וכן ירמיה אמר עושה השמים, ואמר אברהם ה' אלקי השמים, ואמר אדון הנביאים רוכב שמים כמו שבארנו וזו היא הראיה האמיתית אשר אין ספק בה כו' ונאמר אחר שהיה החומר שלהם כלם אחד באיזה דבר התייחד זה בטבע מבלתי טבע האחר והיתה בו תשוקה אחת תחייב לו זה המין מן התנועה מתחלפת לתשוקת האחר אשר חייבה לו מין תנועה אחרת אי אפשר מבלתי מייחד בהכרח עכ"ל ס"פ י"ט הנ"ל.

ותוכן ראייתו זו הוא מ"ש רלב"ג בספר שישי פרק שמיני^* וז"ל בסימנים הפרק השמיני יתבאר בו עוד מופת שהשמים מחודשים מפני סגולות הנמצאות בהם שהם מהסגולות שאין ראוי שימצאו אלא רק בדבר שהוא מחודש. וביאור הענין היינו שיש בשמים דברים רבים בלתי מחוייבים להם מצד טבעם ומהותם, והענין שכבר נתבאר בחכמת הטבע שטבע השמים והרקיעים הוא אחד אין בו הרכבה כלל אלא הוא פשוט ומתדמים החלקים כי טבעו הוא לא קל ולא כבד, ובהיות כן שהשמים והגלגלים הוא כולו מטבע אחד, א"כ מבואר ומובן שהצורות המתחלפות אשר ימצאו לאלו הגלגלים וכמו שנראה מפעולתם שהם מתחלפות, הוא דבר לא יתנהו טבע הגלגלים, שכיון שהם מטבע אחד מדוע ימצאו בצורות מתחלפות, הרי נמצא בהם דבר שאינו מחוייב להם מצד טבעם ומהותם, והאריך לדבר דברים והפרשים הרבה מה שבין גלגל לגלגל ובין כוכב לכוכב בגדלם ואורם, וסיים ס"פ הנ"ל שכל אלו הדברים שזכרנו שהם נמצאים בשמים שלא יתן טבע השמים שימצאו בו הם כולם מופתים על שהשמים מחודשים מהרצון והבחירה, ולזה יהיו בכאן ג"כ מופתים רבים הם זולת המופתים הקודמים יתבאר מהם שהשמים מחודשים עכ"ל. וזהו כדברי הרמב"ם ח"ב ס"פ י"ט הנ"ל, וזה קרוב להדרך שכתבתי לעיל מי הקושר ומנהיג הגלגלים והכוכבים הרבים שיהיו מתנהגים כאיש אחד, ועכ"ז אינו הדרך שכתבתי, כי זהו ענין בפני עצמו ושייך אף אם היו כל הגלגלים גוף אחד ממש, עכ"ז יקשה מי המייחד חלק זה כן וכו' וכנ"ל, אבל דברינו הוא חזק יותר, היינו מפני שאינן גוף אחד ממש כ"א גופים רבים ואעפ"כ מתנהגים כולם למכוין אחד כגוף אחד ממש וכנ"ל.

וזהו מאמר^* הספרי הובא בר"ח רפ"ג משער היראה ע"פ האזינו השמים אמר לו הקב"ה למשה אמור להם לישראל הסתכלו בשמים שבראתי לשמשכם שמא שינו מדתן או שמא גלגל חמה יוצא למערב שנאמר וזרח השמש ובא השמש ולא עוד אלא ששמח לעשות רצוני שנאמר והוא כחתן יוצא מחופתו, ותשמע הארץ אמרי פי, הסתכלו בארץ שבראתי לשמשכם שמא שינתה את מדתה כו' וכן לענין הים כו' אתם שאם זכיתם כו' ואתם חסים על בניכם ועל בנותיכם עאכו"כ שאתם צריכים שלא תשנו את מדותיכם עכ"ל, ואומרו שמא שינו כו' זהו מורה כנ"ל שכל א' מתנהג כפי הכח עליון המנהיגו וכן לארץ יש כח מיוחד, הכל נמשך להם ממנו ית' והוא הקושרן יחד להיות כולם מתנהגים כפי רצונו העליון ית'.

וע' במ"נ בח"ג פי"ג ודע כי מן הגדולה שבראיות על חדוש העולם למי שמודה על האמת הוא מה שיעמוד עליו המופת בנמצאות הטבעיות כי לכל דבר מהם תכלית אחר ושזה מפני זה והיא ראיה על כוונת מכוין עכ"ל. ומה שכתב שזהו רק ראיה, ולא מופת ממש, זהו על ענין החדוש העולם, אבל לשהקב"ה הוא המהוה ומחיה אותם ומניעם זהו מופת גמור וכמ"ש בח"ב ס"פ י"ט ולזה תמצא הנביאים כולם לקחו הגלגלים והכוכבים מופת על מציאות השם בהכרח כו' וזו היא הראיה האמיתית אשר