יג, ב

שיהי' המקשרן והמנהיגן כח המלובש בתוך איזו גלגל כמו עד"מ כח ונפש המלובש בגלגל היומי, המקיף את כולם. כי מאחר שהוא אינו גוף אחד עמהן, כ"א הם נבדלים ממנו, א"כ איך ינהיג הוא את הגשם הנבדל ממנו. ובפרט שהוא סובב ממזרח למערב, ויכריח שהגלגל שבו יסבב ממערב למזרח, ולכן לא דמי לאיש אחד ממש שהקושר איבריו יחד ומנהיגם הוא הנפש אשר בתוכו כיון שהוא גוף אחד לגמרי, ונפש אחד בתוכו, משא"כ גלגלי השמים הם גופים מחולקים ומופרדים זה מזה כמו שמוכרח משינוי מהלכם כמבואר למעלה, ואעפ"כ קשורים יחד כאיש אחד ממש. א"כ אי אפשר שהקושרם יחד הוא הנפש שבתוך גלגל היומי עד"מ לבד, כיון שהם גופים רבים ולכל א' נפש בפני עצמו. וכמו שאי אפשר שנפש ראובן ינהיג נפש וגוף של שמעון (וה"ז כמו עד"מ שר הצבא, המנהיג צבא שלו שיהי' כולם מתנהגים בסדר אחד, שעל כרחך המנהיגם אינו הם, כ"א חוץ להם) אלא מוכרח הוא שהוא נבדל מהם תכלית ההבדל ואינו כח בגוף רק שמשפיע לכל נפש שבכל גלגל אור וכח וחיות לשלא ישנה את תפקידו, ובקצרה כי מי הוא המקשר ומנהיג כל חלקי הגלגלים שהן גופים מובדלים זה מזה שיתאחדו יחד כאיש אחד, בהכרח שהוא חוצה להן ולא אחד מהן ח"ו, ועוד שהרי כל גוף מהן וגם גלגל היומי שוקד על סיבובו באופן אחד המיוחד לו, ואיך יומשך ממנו כוחות משונות לנפש כל גלגל וגלגל, ויש מהן הפכיים זה לזה, כמו מהשמש נמשך כח החום והאש, וכמו ביום תקופת תמוז, ומהלבנה נמשך הקור שלכן בלילה אשר הלבנה מאירה אין חום כ"א קרירות. א"כ כיון שהם הפכיים ע"כ גם הנפש שלהן מובדל ומשונה זה מזה, וא"כ ע"כ הקושרן יחד ומכריח שמירת סיבובן והילוכן, הוא כח מובדל מכולם כנ"ל.

יט ויש לחקור למה לא הביא הרמב"ם ולא העקרים זה למופת על מציאות ה', שהרי המופת הא' של הרמב"ם מהתנועה התדירה הוא ענין בפ"ע, שאפילו היינו אומרים שכל הגלגלים כגוף א' ממש עכ"ז שייך מופת הנ"ל דהרמב"ם, אבל המופת הזה זהו ענין בפ"ע, והוא מפני שאינן גוף אחד כ"א גופים רבים ואעפ"כ מתנהגים כגוף אחד, וצ"ל דס"ל שעכ"ז זה נקרא עדיין רק ראיה חזקה, ולא מופת ממש, אבל א"א לומר דהרמב"ם ס"ל שהן גוף אחד ממש ע' לעיל סעיף ט' שזה ודאי א"א לומר וכמש"ש מסעיף ט' עד ססע"י ט"ז. אמנם בח"ב פי"ט הביא כענין הנ"ל ולקח מזה ג"כ ראיה על החדוש, וז"ל ואני תמיה איזה דבר קבץ בין שני החמרים המתחלפים האלה כו' סוף דבר שני גופים מתחלפים קבוע אחד משניהם באחר בלתי מתערב עמו (רוצה לומר שהכוכב תקוע בגלגל) אבל נגבל במקום ממנו מיוחד מדובק בו באין כוונת מכוין פלא (ר"ל שיאמר שזה אינו בכוונת מכוין בחדוש העולם כ"א שהיה כן בחיוב מהאל שזהו ענין הסברא הזרה של הקדמות, הוא פלא) ויותר נפלא מזה אלו הכוכבים הרבים אשר בשמיני, כולם כדוריים, קצתם קטנים וקצת גדולים, כוכב הנה ואחד^* ברחוק אמה כפי ראות העין, ועשרה נלחצים נקבצים, וחתיכה גדולה מאד אין דבר בה, מה הסבה המייחדת לזאת החתיכה בעשרה כוכבים, והמייחדת לאחרת להעדר הכוכבים, ועוד גשם הגלגל כלו גשם אחד פשוט ואין חלוף בו ולאיזה סבה היה זה החלק מן הגלגל יותר ראוי בזה הכוכב הנמצא בו מן החלק האחר וזה כולו וכל מה שהוא ממינו אמנם ירחק מאד גם יקרב להמנעות (ר"ל לנמנעות) כשיאמן שזה כולו על צד החיוב מהאל כמו שיראה אריסטו, אמנם כשיאמן שזה כולו בכוונת מכוין עשה כן לא יתחבר לזה הדעת דבר מן התימה ולא דוחק כלל כו' אין ספק כי כל דבר מהם הכרחי לפי כוונת המכוין כו' ואין ראיה אצלי על הכוונה יותר מהתחלפות תנועת הגלגלים והיות הכוכב קבוע בגלגלים, ולזה תמצא