לח, ב

[kitzur_begin] (קיצור. וכיון שכן הוא הדין אף אם הדורות אינן קיימים באיש כלל, מ"מ הטעם שוה, כיון שכל הדורות שהיו מן העולם, יהיה הרבוי כמה שיהיה אף לבלי גבול, היו כולם מחודשים וקדם לכולם ההעדר. אם כן הכל מחודש אחר ההעדר, ממש כמו אם היו קיימים באיש. דהטעם שוה בשניהן ממש, רק שכשקיימין נראה כן בעליל. אך ממנו נקח גם לכשאין קיימים כיון תוכן הטעם שוה לגמרי בשניהן)[kitzur_end]

יג שמא תאמר אם כן גם בענין הזמן נאמר כן, שהרי הוא מחובר מימים ושנים, וכל זמן החולף אף את"ל שהיה בלי גבול, מ"מ לא היה בו רק ימים ושנים. וכיון שכל יום מחודש וקדמו ההעדר וכן כל שנה, וכבר אמרנו שכיון שכל דור ודור היה מחודש א"כ הכל מחודש א"כ כמ"כ כיון שכל יום ויום שחלף היה מחודש אם כן כל המקובץ מהם שהוא הזמן החולף הכל מחודש. ואף שהימים שחלפו לא שייך עליהן לומר שהם קיימים באיש עתה, כמו שיש לומר בדורות אנשים, מ"מ כבר אמרנו שאין חילוק רק תוכן הטעם מפני שמקיבוץ הרבה מחודשים אף בבוא זה אחר סור זה לא יקובץ רק מחודש גבול. א"כ גם מכל הימים והשנים שחלפו מימי עולם שברור שכולם היו מחודשים א"כ הזמן המקובץ מהם הוא ג"כ רק מחודש, והרי הפלוסוף מכחיש זה. א"כ אולי מחמת זה א"כ אולי יסתפק ג"כ בענין הדורות. ע"ז נשיב ונאמר כבר אמרנו שבענין הדורות אם היו קיימים באיש גם הוא לא יספק ע"ז שהכל מחודש. וכדי להעמיד דבריו בענין הזמן יחלק ביניהם כמשי"ת לקמן אות^*, אף שהחילוק אינו כדאי. וכבר אמרנו שבענין הדורות גם כשאינן קיימים שוה לכמו שהם קיימים, מהטעם שנתבאר, ויתבאר עוד לקמן בעזרה"י. ואם אחר כך תקיש לזה גם כן ענין הזמן לומר שבאמת גם הוא מחודש מהאי טעמא, נקיש ונקיש, שהרי על זה אנו דנין ודעת גדולי המחקרים הגאון רב סעדיה בספר האמונות מאמר א' והחבר בספר הכוזרי מאמר חמישי והרמב"ם במורה נבוכים, והרלב"ג, והעקרים, ובעל נוה שלום ובעל העקדה כולם ס"ל שהזמן מחודש. רק שאין לנו הכרח מופת חזק שיהיה נראה לעין ממש כ"כ מהזמן. והגאון רב סעדיה והחבר בכוזרי ודעימייהו הנזכרים ס"ל שיש ג"כ מופת על זה, רק הרמב"ם ס"ל שאין מופת גמור על זה כדברי הפילוסוף רק שנוטה השכל יותר לזה. א"כ גם לדבריו אחר שמהדורות יש לנו מופת גמור על זה שכולם מחודשים, אם עי"ז נקיש הזמן ג"כ לזה, הרי טוב וישר. ואם יתעקשו ויאמרו שעכ"ז אין הזמן שוה לענין הדורות ולא נמשיך מזה על זה, עכ"פ אין זה נוגע כלל לספק ולבלבל עלינו ענין הדורות שודאי כולם מחודשים ונעשה חילוק בין זה להזמן על דרך שיחלק הפילוסוף בין אם הדורות היו קיימין באיש ובין הזמן.

[kitzur_begin] (קיצור ^* . שמא תאמר אם כן גם בענין הזמן יש לומר כן ולהקישו לדורות שאין קיימים באיש, שהרי כל זמן החולף לא היה רק חיבור ימים ושנים וכל יום וכל שנה מחודשים וקדמם ההעדר, א"כ כל הזמן מחודש, והרי הפילוסוף מכחיש זה. ע"ז יש להשיב, הרי באמת כן דעת גדולי החכמים שהזמן מחודש ויש דס"ל שיש מופת על זה ועמ"ש לעיל סוף אות ה', רק הרמב"ם ס"ל שאין מופת גמור על זה ומ"מ ס"ל כן. א"כ כיון דמ"מ ס"ל כן אם מהדורות יומשך היקש על הזמן ג"כ מה טוב. ואף לדברי הפילוסוף דלא ס"ל כן בענין הזמן, על כרחו בענין הדורות אם היו קיימים יוכרח להודות שהם מחודשים, ויחלק ביניהן ובין הזמן. וא"כ הדורות אף כשאינן קיימים גם לדבריו יש להקישן יותר לדורות כשהן קיימים ולא לענין הזמן, מהטעם שנתבאר אות ח' י"ב ויתבאר עוד אי"ה מטעם שי"ל רואין אנו כאלו הם קיימים איש א' מכל דור עכ"פ משא"כ בזמן שהוא דבר שאין בו ממש כלל לא שייך לומר כלל רואין ועוד שהאנשים[kitzur_end]