קנט, א

כמגדל דוד שיר ד' ד', י' דיגדל י"ל מו"ס היינו אוירא או חכמ' דע"ק כמ"ש בביאור דאני דפ' ציצית, יב"ק יחוד קו האמצעי, מגדול ישועות מלכו שמואל ב' כ"ב נ"א מגדיל ישועות תלים י"ח נ"א, וברחמים גדולי' ישעי' נ"ז ז', מגדול עוז משלי י"ח י', נט"י שאו ידיכם יחו"ע ויחו"ת בבחי' קדש ע"ק דלית שמאלא כו' ועי"ז וברכו את ע"ד אישר"מ, עד כי דוד הגדיל, שמואל א' כ' מ"א. בסנהדרין קי"א סע"ב א"א אף לרשעי' זהו כאשר כו' לאמר יתגדל כו' שמיה רבא והתגדלתי, והכא שיומשכו היג"מ באד' נוק' ע' אלשיך, בד"ה והי' כמשוש חתן.

אוה"ת פ' שלח ע' תפ

[zman_begin]יכל [zman_end]

ועתה נביא השרשים השייכים לתיבת ויכולו. בקור' בשרש יכל. לו שני פנים. א' כל לשון יכולת כמו וירא כי לא יכול לו בפ' וישלח ל"ב כ"ה ולא יכול יוסף להתאפק פ' ויגש מ"ה א'. אפ"ל דשייך ג"כ לענין ויכולו השמים והארץ שהקב"ה נתן בהם כח ויכולת. ב' מה שפירושו פלג. עברו מיכל המים. ש"ב י"ז כ'. ורש"י שם פי' איני יודע לו פתרון. ובמ"צ כ' ענינו פלג המים. ופלג ענין מעין ואמת המים כמ"ש נהר פלגיו ישמחו עיר אלקים תלים מ"ו וכתיב פלגי מים לב מלך ביד ה' במשלי רסי' כ"א. א"כ י"ל דשייך ג"כ לענין ויכולו השמים והארץ. כי שמים שם מים לכן נאמר ויכולו השמים ע"ד פלגי מים ומשם נמשך בארץ כי ארץ לא שבעה מים וזהו אני אענה את השמים והם יענו את הארץ. בשורש כול. כ' לו שני שרשים. א' מה שפירושו החזקה או מדידה כמו וכל בשליש עפר הארץ ישעי' מ"ם י"ב ופרש"י שם וכל בשליש ומדד בשלישיות. וכן פי' המ"צ וכל ענינו מדידה כי וימודו בעומר ת"א וכלו. וכן משמע ברבות בראשית ר"פ יו"ד דאומר לכל יש סיקוסים פ' המ"כ מדה וקץ א"כ דריש ויכולו השמים ל' מדה ע"ד וכל בשליש כנ"ל. ולשון החזקה כמו אשר לא יכילו המים ירמי' ב' י"ג שאין בהם כח להחזיק את שפע המים אבל כאן אומר ויכולו השמים והארץ שיש בהם כח ויכולת להחזיק השפע וזה שייך לענין יכולת הנ"ל. ב' מה שפירושו סבל או ספוק. כמו השמים ושמי השמים לא יכלכלוך במ"א ח' כ"ז והיינו שלא יוכל לסבול יקרא דה'. ועז"נ ויכולו השמים והארץ וקאי על תשב"כ ותשבע"פ שהם יוכלו לסבול גלוי אלקות כמ"ש עוטה אור כשלמה.

אוה"ת בראשית מג, א

[zman_begin]ירה [zman_end]

ובשרש ירה כ' שני פנים א' לשון יריה והשלכה כמו וחילו ירה בים, ועמו יורה ומלקוש את המורה לצדקה, ב' לשון תורה והוראה אשר הורהו יהוידע, יורה חטאים בדרך, ותורך נוראות ימינך, תלים מ"ה ח' וזהו קול התור הגיע ע"ד והיו עיניך רואות את מוריך כי תורה מאתי תצא ישעי' נ"א ד', וכתיב יחזקאל ל"ו כ"ז ועשיתי את אשר בחוקי תלכו.

אוה"ת שה"ש כרך א' ע' שג

[zman_begin]ישאג [zman_end]

אחרי ה' ילכו כאריה ישאג, כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים, ת"י בתר פולחנא דה' יהכון, מימריה כאריה דמכלי (היינו תרגם דשאגה וכן וירעם בשמים ה' תלים י"ח ואכלי בשמיא, ירעם אל בקולו איוב ל"ז כד אכלי אלהא בקליה, וכן שאגו צורריך

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.