יב, ב

בספר נחמד ונעים שער שמיני סי' רי"ח אשר יש אומרים שלא נמצא תנועה הפכית כלל אלא שכל תנועת גלגלי השמים הם עצמיים ממזרח למערב כפי תנועה היומית ומה שאנו רואים בהירח שעולה בכל יום כלפי מזרח יתר על מצבו של אתמול כמו י"ב מעלות לסברתם אין זה סיבת עליית הירח נגד המזרח רק הסיבה לזה שהירח בסיבובו ממזרח למערב לא הספיק לו לגמור הקפה שלימה מעת לעת כי חסר ממנה י"ב מעלות לא שהלך תנועה הפכית ממערב למזרח י"ב מעלות. וכן מה שאנו רואים שהחמה מסבבת בכל יום סבוב שלם פחות קרוב למעלה אחת כלפי מזרח היינו שגם היא מקפת בגלגלה רק ממזרח למערב לבד אלא שיותר ממהרת בתנועה מהירח באופן שמסבבת בכל יום סבוב שלם ממזרח למערב פחות קרוב למעלה אחת כו', והעיד הנו"נ שהחכמים היותר קדמונים היה דעתם כן, וכן נראה גם לכפריים, ושזה הדרך בתחלת ההשקפה מתקבל יותר, מכמה טעמים יעו"ש. ולפ"ז אין גלגל היומי פוגש בגלגלים שתחתיו ומוליכם בכחו בחזקה, כי אם כל גלגל וגלגל מהלך בעצמו ממזרח למערב, ותנועתם במהירות אינו שוה לגמרי, מחמת שאין תנועתם ע"י פגישה מגלגל העליון כ"א ע"י כח והוד רוח אלקים המניע הכל, ולסברתו נאצל ההוד ונשפע עליהם ע"י גלגל העליון וכל הקרוב יותר לגלגל היומי קל במרוצתו ומחיש יותר ממזרח למערב כו' כמ"ש הישראלי מ"ב פ"ט, וזהו ג"כ סברת חז"ל פ"ב דב"ב דכ"ה ע"א בפירוש וצבא השמים לך משתחוים, שהולכים ממזרח למערב וזהו השתחואה שלהם כלפי מערב דוקא. א"כ לפ"ז אינן אדוקים זה בזה כלל, ואין כאן שום פגישת גשם בגשם, וכל גלגל יש לו כח ונפש המניעו ומוליכו, הילוך עצמיי מיוחד לו. א"כ על כרחנו שהקושר כולם יחד להיות כמו איברי איש אחד, שיתנהגו להשלים כוונה אחת, שע"י סיבוב כולם יהי' יום ולילה קיץ וחורף זרע וקציר, וכל הנהגת העולם. והרי הם אינן איש אחד, ואעפ"כ מתנהגים כאילו היו איש אחד ממש. הנה זה מוכרח שאין הנהגה זו נמשך מאחד מהם, כי אם מרוח אלקים חיים מה שאינו מלובש כלל תוך גופות הגלגלים, הוא מסדר את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע כרצונו על פיו ילכו ועל פיו יצאו^*.

יז וז"ל הרב בעל העקרים^* סוף מאמר שני פל"א ומאשר נראה הגלגל מתנועע תמיד תנועה תדירה סבובית ונראה כל גלגל מתחלף בתנועתו לגלגל האחר, אם בשאחד מתנועע למזרח והאחד למערב ואם בשהאחד מהיר והאחד מתאחר (עיין בספר נחמד ונעים שער א' סי' ח' וסוף שער ה' סי' ק"ל וסוף שער השמיני סי' רי"ח) נשפוט בהכרח שיש לכל אחד סבה חוצה לו זולת נפשו תייחד^* לו תנועה. ואותה הסבה המיוחדת לכל גלגל תייחד לו תנועה מיוחדת (לשון תייחד נובע ממ"ש המורה ח"א פע"ד בד"ה הדרך החמישי הוא דרך התייחד. ואף שזהו דברי חכמי המדברים, מ"מ גם הרמב"ם לא הרחיק זה. ועוד כי בכאן בענין הגלגלים מוכרח ענין זה יותר, מטעם שכ' הרלב"ג מאמר שישי כיון שחומר כל הגלגלים הוא כמעט זה שוה לזה. א"כ אין טעם מדוע זה ימהר הליכתו וזה יאחר. אע"כ זהו מחמת פועל ומייחד שרצה כן, וכ"כ הרמב"ם ח"ב פי"ט באריכות. ועד"ז כ' העקרים כאן נשפוט בהכרח שיש לכל אחד סבה חוצה לו זולת נפשו, תייחד לו תנועה מיוחדת. דא"א לומר שזהו מצד נפשו המלובשת בו שהיא תייחד לו תנועה מיוחדת דכיון שהגוף שלהן כמעט שוה זה לזה. א"כ גם נפשו המלובשת בו, ראוי שיהיה שוה וקרוב זל"ז עכ"פ, ומדוע תייחד לו תנועה מיוחדת, אע"כ צ"ל שיש לכל אחד סבה חוצה לו כו'. ועוד מטעם המופת הראשון שכתב המורה ח"ב פ"א שאי אפשר שהמניע הגלגל יהיה הנפש אשר בו, אלא שהוא נבדל חוצה לו ואינו גוף כו', ואף שהמופת הזה כ' עליו העקרים מ"ב פרק חמישי, שהוא בנוי על תנועה תדירה שאינו אמת כו' לפי אמונתינו החדוש,