קיט, א
הוה עכ"פ קל"א פעמים בלי גבול ימים זה אחר זה, ואם כן היה אישים שממנו לנכדו עברו ימים בלי גבול, וכן קל"א אישים זה אחר זה שמכל אחד לנכדו עברו ימים בלי גבול, וזה מורגש ששקר וכזב ושוא ובטל הוא, נמצא הוספנו בזה שאף אם אין כל האנשים שחלפו דינן כמו הוה כי אם רובן ככולן כמו היה רק מעט דמעט מהם דינן כהוה שזה ודאי לא סגי בלא"ה עם כל זה מוכרח שאי אפשר הוא, ולכן מוכרח שהי' רק המשך זמן מוגבל, כי אי אפשר כלל שמהוה אל העתיד יעבור בפועל זמן בבע"ג רק זמן מוגבל, משא"כ ההיה של הנמצא הקדמון שכמו שאינו מהותו מושג איך ומה כן המשך מציאותו בבחי' היה שזהו ענין הקדמות, אינו מושג.
יג) וא"ת אם כן רק תכריח שמין האנשים ובעלי חיים המחודשים באיש והוים ונפסדים, הם מחודשים כיון שהחולף שלהם דינו כדין ההוה, מה תאמר על הברואים הקיימים באיש היינו הגלגלים והארץ, ואם תאמר שהם לא איכפת לן, אם כן עבר מהוה אל הוה זמן בבע"ג היינו הקפות גלגל היומי היו שס"ה פעמים בלי גבול זה אחר זה על דרך משל, אך מזה אין תשובה, כי באמת זה שקר והשמים והארץ הם מחודשים, אך גם לפי השקר של מאמיני הקדמות כיון לשטתם השמים והארץ הם כמו הצל של הבורא אם כן כמו מן ההיה של הנמצא הקדמון שהיה המשך זמן בלתי בע"ת אין ליקח אפשריות שכמו"כ יהי' ח"ו באנשים המשך זמן בלתי בע"ת מטעם הנז' לעיל סעי' י"ב כמו"כ מן ההיה של הצל של הבורא הקדמון אם ההיה שלו המשך זמן בלתי בע"ג אין ליקח מזה אפשריות לההיה של האנשים ובעלי חיים ההוים ונפסדים באיש שיהי' זמן בבע"ג דבהם ודאי זהו נמנע ככל הנמנעות שבעולם, וכיון שנתבאר שכל מין אנשים ובעלי חיים מחודשים מזמן מוגבל, בקל יאומן שגם השמים והארץ לא היו ריקים מאנשים ובעלי חיים זמן בלתי בעל גבול כ"א הכל מחודש, ועוד דבאמת גם ההיה של השמים והארץ אי אפשר בשום אופן שעבר עליהם זמן בלתי בע"ג, אף שאין שייך כל כך עליהם המופת שבמין האנשים ובעלי חיים, כיון שהם קיימים באיש, מכל מקום כיון זה שההיה של הנמצא הקדמון הוא בבחי' המשך בלתי בע"ג זהו שייך רק לפי שהוא לבדו הקדמון שלמעלה מהשכל המושג ולכן אי אפשר שיתן בחינה זו בהנברא הבע"ג, כמו שהוא נמנע שיברא עוד נמצא כמוהו כן אי אפשר שיתן לנברא המשך מציאות כמוהו היינו שיעבור עליו זמן בלתי בע"ג, זה גם כן נמנע כי זהו רק חק הנמצא הקדמון, ומה שאמרו החכמים שרבים מהנבראים יהיו נצחיים ברצון הבורא, מכל מקום הנצחיות היינו שלא יתבטלו ויהיו קיימים, אבל לא יעבור עליהם כל ימיהם רק זמן מוגבל רק שלא יופסק אבל שיעבור עליהם זמן בלתי בע"ג בפועל אי אפשר ונמנע. וכל זה אף לפי הסברא היחידית של הר"ח שבבחי' ההיה של הבורא היה בבחי' המשך זמן בבע"ג שאף גם לפי זה הכרחנו שבהאנשים היו רק ההיה שלהם זמן מוגבל, אבל האמת הוא כדעת רוב חכמי המחקר שהמשך הנמצא הקדמון הוא בבחי' שלמעלה מהזמן לגמרי, כמו שהוא למעלה מגדר מקום, דמקום וזמן ענין אחד, הוא ואולי גם כוונת הר"ח היה רק שהיה המשך
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.