קנח, א

שהוא ענין בפ"ע שאינו שייך לענין חוק, וענין ג' חוקה דהיינו חוק שלמעלה מהטעם כמו שעטנז ופרה אדומה, ובשרשים הכל בשורש אחד, וראיתי במכלול להרד"ק עשה קצת שייכות חוק ודבר קבוע לחקיקה לפי שניתנו ליכתב ואין הטעם מספיק, והנה במד"ר ר"פ בחקתי ע"פ אם בחקתי תלכו חקים שבהם חקקתי את השמים ואת הארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי, בירמי' ל"ג כ"ה, ושם פי' חקות שמים וארץ הנהגות שמים וארץ, שזהו ע"ד לחם חוקי, ואינו שייך לחקיקה, ואעפ"כ המד"ר קורא חקות שמים וארץ ג"כ לשון חקיקה שבהם חקקתי את השמים ואת הארץ כנ"ל, וצ"ל מפני שחקות והנהגות שמים וארץ הם קבועים תמיד ואין בהם שום שינוי כמארז"ל ע"פ האזינו השמים, שמא שינו השמים הילוכן כו' וכמ"ש ויעמידם לעד לעולם חוק נתן ולא יעבור, וכן אומרים בקידוש לבנה חוק נתן להם שלא ישנו את תפקידם, ע"כ נק' ג"כ לשון חקיקה, שהחקיקה זהו קבוע יותר מן הכתב בדיו שהכתב יכול להמחק ולהשתנות ברבוי הזמן משא"כ האותיות הנחקקים בהאבן או בהנחשת לא ישתנו, ע"כ החוק הקבוע נק' ג"כ חקיקה, וזהו חקות שבהם חקקתי שמים וארץ שהנהגות שמים וארץ נק' חקיקה.

אוה"ת חקת ע' תשסו

[zman_begin]חקיקה [zman_end]

ובזה יובנו כמה פסוקים שנז' חקיקה כמ"ש הן על כפים חקתיך כו', לבי לחוקקי ישראל כו', במחקק במשענותם (תהלים ס') יהודה מחוקקי (ישעי' ל"ג) ה' מחוקקנו, כי שרשן מבחי' אותיות החקיקה.

אוה"ת בחקותי כרך ג ע' תתקכו

[zman_begin]טטף [zman_end]

ומקודם נבאר הפי' של טוטפות הנה בקורקע הביא בשרש טטף ענין טוטפות שנזכר בתורה רק גבי תפילין ולא פי' ע"ז דבר מהו פי' טוטפות ובמשנה רפ"ו דשבת ולא בטוטפות ולא בסרביטין שהם תכשיטי אשה, ובגמ' שם דנ"ז ע"ב טוטפות אפיזייני פירש"י פרינטיל של זהב ושם א"ר אבהו טוטפות המוקפת לה (את הפדחת) מאוזן לאוזן עכ"ל, הרי שטוטפות תכשיט של זהב שמניחים על הפדחת ומקיף מאוזן לאוזן ובהרי"ף ובהרא"ש שם פי' טוטפות ציץ, וכ"כ הרמב"ם בפי' המשניות וטוטפות הוא ציץ יקשרו אותו על המצח מאוזן לאוזן עכ"ל, ובמתורגמן ערך טטף הביא ממה שכתוב בשמואל ב' פ' א' יו"ד, ואצעדה אשר על זרועו דתרגם יונתן וטוטפתא דעל דרעי', וכן פירש רש"י שם ואצעדה הוא מין עדי ותכשיט וכמו בפרשת מטות ל"א נ' אצעדה וצמיד פירש רש"י אצעדה אלו צמידים של רגל, ועוד הביא במתורגמן מ"ש ביחזקאל כ"ד י"ז פארך חבוש עליך ת"י טוטפתך יהוויין עליך וכן שם פסוק כ"ג ופארכם על ראשיכם וטטופתכון על ראשיכן, ובפסוק ומרדכי יצא תרגום טוטפן דמיקבען בדהבא עכ"ל והוא גבי ועטרת זהב גדולה ולעילא מן כלילא דדהבא טוטפן כו' והרד"ק במכלול ובפירושו בפ' ואתחנן כ' לטוטפות פי' כמו ציץ שקושרין על המצח כו' עכ"ל.

אוה"ת ואתחנן ע' שטז