קיח, ב

רק הווים, ואיך לא תוכל לעלות במחשבתך ולהגיע בהמחשבה לזקנך שנולדת ממנו, והרי המעשה וההתהוות עברה ממנו והגיע עדיך, והמחשבה שעוברת במהרה הרבה יותר מהמעשה שהרי תוכל לחשוב העברת אלף שנים ברגע אחד, אעפי"כ במחשבה לא תוכל למצוא את זקנך שהיה בזמן החולף זמן בבע"ג ממך, וההתהוות עברה זמן בבע"ג ממנו עד שהגיע עדיך, זה כולו בלתי אפשר, על כן אי אפשר לומר ענין הקדמות שכולו מקשה רק על הבורא דע"כ יש נמצא אחד קדמון ונצחי, אבל אי אפשר לומר בחי' זו אף על השמים כיון שהם בעלי גבול וכ"ש על הברואים ההוים ונפסדים ואינן אפילו נצחיים באיש כ"א נפסדים מכש"כ שא"א לומר בהם קדמות המין, על כן ברור שמין האנשים הוא מחודש^*.

קיצור ^* סעי' י"א שגם להר"ח נכון המופת הזה שאי אפשר שעבר מזקיני עד אני נכדו זמן בלתי בע"ג הגם שבהמשך מציאות הבורא עבר הבבע"ג בבחי' זמן בלתי בע"ג ולא למעלה מדמות זמן, מכל מקום זהו שייך רק במציאות הנמצא הקדמון, משא"כ באנשים שכולם היו מחודשים אחר שקדמם ההעדר וממחודש למחודש אי אפשר שיעבור זמן בלתי בע"ג, כי המחודש הוא בחי' הוה ומהוה עד עתיד אפילו בההוה של הבורא אי אפשר כלל שיעבור זמן בבע"ג, רק בעל גבול, כן הוא לשטת הר"ח שהבורא הוא בבחי' זמן, וכש"כ בההווה של האנשים, והרי כולן שהיו היו בבחי' הוה כיון שכולם מחודשים, ואין שייך שעבר זמן בלתי בע"ג, רק בבחי' ההיה של הבורא לבד, וזהו ענין הנמצא הקדמון, משא"כ בהברואים המחודשים באיש אין לייחס כלל בחי' היה כזה רק בחי' הוה.

יב) וביאור הענין כי צד הספקות שי"ל על הזמן שהוא בבע"ג הוא רק מצד החולף והעבר לא מצד חלק הזמן שבעתה ובעתיד דהיינו בחי' הוה ויהי', וכל הזמן החולף והעבר שהיו בו בני אדם שנולדים מאב ואם דינו כזמן העתה והעתיד לבד, שהרי הנולד מאב ואם ע"כ הוא הוה ולא קדמון, ולא שייך הספק שמא הזמן החולף היה בלתי בע"ג דהיינו קדמון רק בההיה של הבורא הנמצא הקדמון שאינו עלול מאיזה עילה שקדמה לו ח"ו, ונתבאר הדבר באריכות איך שההיה של מין האנשים ובע"ח כיון שנולדים זה מזה אין לתארו רק בחי' הוה לבד, רק שכעת נעשה מהוה זה היה, ורק בבחי' ההיה של הנמצא הקדמון לבד בו שייך הספיקות שמא היה זמן בלתי בע"ג, או שהוא למעלה לגמרי מדמות זמן, ולכן אף את"ל שההמשך הבבע"ג שבבחי' ההיה של הנמצא הקדמון הוא בבחי' המשך זמן, אין להביא מזה שום דמיון ואפשרות שיהי' ח"ו גם כן המשך מין האנשים שחלפו והלכו, זמן בבע"ג כי הם כל החולפים הם מחודשים אחר ההעדר ונולדו מאב ואם, אם כן כל החולף והעבר שלהם דינו כדין הוה גמור, וכמו אנשים דעתה. עוד נתבאר שם כי אם עד"מ עברו דורות בלי גבול וכל דור ערך כ"ה שנה ובכל שנה שס"ה ימים ורביע יום אם כן עברו בין הדורות ימים תשעה אלפים וקל"א פעמים בלי גבול, צא וחשוב, ואם כן תניח לבחי' היה הסך תשעה אלפים בלי גבול והנח לבחי'